הרוקי מורקמי, הסופר והמתרגם היפאני האהוב כל כך בעולם, מספר כאן סיפור לכאורה לא אפשרי, של אמן המתבקש לצייר דיוקן של אדם חסר פנים, כאשר ברור לקורא שמורקמי ייקח אותו שוב למסע בין אירועים מוזרים שמתרחש גם בתודעת הקורא ובתת המודע שלו.
המסע מתקיים גם בין העתיד להווה, בין מציאות לחלום והוא מכריח את הגיבור לשאול שאלות על המסתורין בחייו ולמצוא תשובות.
הגיבור עצמו מנסה לא רק לפתור את תעלומת האדם חסר הפנים אלא את הסיבה העלומה שבגללה אשתו רוצה לעזוב אותו מבלי שתוכל לספר לו למה, וכך מוצא את הרג הקומנדטורה, הציור בעליית הגג שמוסר לו רמזים לתשובות.
מלאכת הציור היא אלגורית, כמובן, לכל מה שמנסים לגלות על העבר וההיסטוריה של הדמויות והמקום ומורקמי לא מוותר על ביקורתו על אירוע טבח ננקינג שהתרחש במלחמת סין-יפאן השנייה.
כך, מצליח מורקמי לספר סיפור היסטורי מקומי ולהנגיש אותו לקוראים בכל העולם, ולהפוך אותו ממקומי לאוניברסלי ולהציג שאלות נוקבות על הזיכרון והדמות של כל אחד בכל מקום.