"בחיים שלי לא הייתי רעבה ככה," אמרה אשתי. "מעניין אם יש לזה קשר לנישואים." שני חברים, חמושים בסכינים, יוצאים להשֹביע את רעבונם במאפייה סמוכה. אבל הם לא הביאו בחשבון את האופה. בעודו מאזין לצלילי וגנר, הוא מציע להם עסקת חליפין הזויה. הדבר מחייב מתקפה שנייה על המאפייה. שוד המאפייה האגדי של מורקמי מביא את ההומור הסוריאליסטי שלו עד לקצה. ובעולם שהוא יוצר, שום דבר לא אמור להפתיע את הקורא. שכן מורקמי מנווט להפליא בין הנורמה לפלאי, בין ההגיוני למוטרף, בין הצפוי לבין המפתיע.