במארס 2012 ראה אור ספר שיריו הראשון של נעם רחמילביץ', תְּנוּעַת יַבָּשוֹת. רחמילביץ' (1964), נשוי ואב לשלושה, בעל תואר ראשון בספרות אנגלית ובהיסטוריה כללית (האוניברסיטה העברית), הוא עורך לשון ומתרגם.
מקצת משיריו ומסיפוריו הקצרים פורסמו בכתבי עת (כגון "מסמרים" ו"מאזניים"), בבלוג שלו ("שלדג רקק"), על גלי האתר (קול ישראל) ועוד. שיריו מהווים עבורו "מעין תצלומי-רגש, הקפאה חיה של הלך נפש". אף ששירי ספר זה נכתבו בתקופות שונות (המוקדמים שבהם מאמצע שנות התשעים), חלוקת השערים בו איננה כרונולוגית או גיאוגרפית (הגושרים - חיפה - סער), אלא תמטית: קרבה אינטימית; שלל תחושות; פרידה מקרובים (מות הסב, מחלת האב); ארס-פואטיקה וחברה. השירים הליריים, היוצאים בחלקם מתוך מקום פיזי (כגון חורש בכרמל, שכונת מגורים, מכונית נוסעת, מחסום צה''לי, שבילי קיבוץ, בית סיעודי), מתרחבים ומתפשטים גם אל מקומות אחרים, מופשטים יותר, דרך קנוקנות של אסוציאציות (אם להשתמש בדימוי שלו). פשטות ההבעה המאפיינת את השירים מסתירה וחושפת כאחד: היא מסתירה מבנה שירי מורכב וחושפת עושר רגשי שאינו נזקק לזיקוקי לשון.