"צדוק עלון כותב שירה ופרוזה הגותיים. ביצירתו בא לידי ביטוי הקשר בין הפילוסופיה לחיים והיא סובבת סביב שני אספקטים בלתי נפרדים של המציאות האנושית: השמחה על הקיום מחד גיסא, והצער על חלופיות ההוויה מאידך גיסא.
השירים באסופה "בהמולת היום והלילה אני שוכח וזוכר", ספרו הראשון, נוגעים בנצח ובחד-פעמיותה של ההוויה, בילדות ובבגרות, בזיכרון ובשכחה ובמוטיבים הגותיים נוספים".