ספר השירים שומרת לילה הוא מדריך ללוחמי אור. מול החשיכה הנפערת עולה ומתבררת דמותה של אישה, בת זוג, אם, קיבוצניקית ובת להורים ניצולי שואה. שירי הספר מנהלים משא ומתן מתמשך על הבית המשתנה כתנאי לשייכות דרך זכרונות ילדות בקיבוץ, השואה שקרעה את ההורים מביתם וממשפחתם, וחוויות זוגיות ומשפחתיות. האור הזורח מתוך החשכה קשור בעמדה הרוחנית הנדירה שתופסת המשוררת, עמדה של קבלה, מחילה, ואפילו כישוף. שומרת לילה מציע קול פואטי בשל, צלול ומרתק. זוהי פואטיקה וידויית אך לא מניפולטיבית, מאופקת אך לא יבשה – שירה טרנספורמטיבית ההופכת את מה שמציאותי ואפילו מציאותי מדי, את מה שכואב ואפילו קורע, וגם את מה שמשמח – ליפה.