שלושה גברים, שתי ערים, אישה אחת והמגפה.
הימים ימי תחילתה של מגפת הקורונה.
מואיז טולדנו, פרופסור להיסטוריה וחוקר מגפות, הוא אולי האדם היחיד ששמח לקראתה. הוא משוכנע שהמגפה תסייע בידו לפרסם את מאמר חייו, ובמקביל מתמודד עם אירוע קשה שהתרחש לפני שנים ומייסר אותו ללא הפסקה.
בנו של מואיז, אבשלום, הוא כלכלן מבריק ונכה שחי בוונציה ומנסה לאחות את שברי חייו שמחרידים את לילותיו. הוא גזר על עצמו חיים של מאסר מרצון שאמנם אינם משתנים עם פרוץ המגפה, אך מאפשרים לו לגלות עוד ועוד פרטים הקשורים לפציעתו.
גיא הראל, מתכנת מצליח שסובל מבעת חוצות, מסווה אירועים אפלים הקשורים לגילויי אלימות קשים בילדותו. הוא מתאהב באבישג, כנרת מחוננת שמתגוררת בבניין שהוא גר בו.
אבישג, הדמות החופשייה היחידה בספר, מרחפת כפרפר בין שלושת הגברים הכלואים איש־איש בביתו ובכבלי עברו, נוגעת לא נוגעת ומותחת ביניהם חוטים מקשרים. אולם גם בעברה שלה טמון סוד מבעית.
ימי המגפה והסגרים מזמנים לדמויות פנאי לחשבון נפש ולהחלטות משנות חיים. בסבלנות אין־קץ ובשפה פואטית רוקם דרור סופר עלילה מפותלת ומרהיבה, ששולחת פארות ושריגים אל תוך חיי הנפש המסוכסכים של גיבורי ארבעים יום, ולוקח אותנו למסע סוחף ומותח עד לסוף המפתיע.