אני שלישי הוא הספר השני בסדרת ״חוברת סיכות״, שעוזי אגסי הגה ויצר כדי להוזיל את עלות ההוצאה לאור שתתבטא במחיר קבוע לצרכן: 38 ₪ בלבד (מבלי להתפשר על האיכות החיצונית והתוכנית של הספר). החוברת עטופה בנייר קרטוני חום וכרוכה בסיכות ממש כמו המחברות ״של פעם״.
השירים בספר מגלגלים זיכרונות, מחשבות ושאלות אשר המשורר חווה כדור שלישי לשואה. הם מבקשים לדייק ולזקק את הפרטים הקטנים והתהיות של המשורר בנוגע לשואה כאירוע משפחתי, לאומי ואנושי, להתרחק מהזיכרון הלאומי והפלקטי, שנכפה עלינו לא פעם, ולבחון כיצד זיכרון השואה נוכח-נפקד בחייו. אין אלו שירי שואה במובן "הקלאסי" של המילה, אלא שירים של התבוננות מפוקחת על ההווה והעתיד נוכח העבר, המבקשים למצוא אושר מתוך הכאב ומייחלים לעתיד אחר וטוב יותר.
במהלך השנים עסק וולפסון בנושא השואה במספר פרויקטים, אולם כתיבת השירים החלה כשלוש שנים לאחר מסע משותף של המשורר עם אמו לפולין בשנת 2008, לעיר הולדתה של הסבתא- פיוטרקוב ולמחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו בו שהתה הסבתא וממנו שוחררה ב-1945, לצד נסיעה של אשתו כמורה מלווה עם תלמידיה לפולין, ציון גיל ארבעים שלו ובר-המצווה של בנו הבכור. השירים נכתבו כמקשה אחת והתגבשו לכדי ספר המציין את זיכרון השואה בדרכו האישית של המשורר.