כל חייה עשתה מאירה בדיוק מה שצריך. היא נשאה בכל עול החיים לבדה בזמן שבעלה בגד, התהולל ובזבז את כל מה שחסכה. שנים שתקה וסלחה, עד שיום אחד הרגישה, לראשונה בחייה, שאולי מותר גם לה לבקש משהו לעצמה. המעבר למושב הקטן בדרום היה הזדמנות נפלאה להתרחק מהכול, להירגע, לנסות להציל את נישואיה ולתת לילדיה חיים טובים יותר. אבל דווקא שם, במקום הכי לא צפוי, התעוררה בה אהבה. אהבה אסורה, סוערת, אהבה שלא ביקשה רשות אבל שינתה הכול. זהו סיפור על מוסר וערכי המשפחה, על היכולת לשנות ולהשתנות בכל רגע נתון ועל אהבה שאי אפשר לדבר אותה בקול - רק בלב.