הרמן מלוויל

הרמן מלוויל

נשף המסכות של איש האמון נשף המסכות של איש האמון הרמן מלוויל

  נשף המסכות של איש האמון הוא הרומן האחרון שכתב הרמן מלוויל, ובמובנים מסוימים אין זה הרומן האחרון שלו בלבד, אלא "הרומן האחרון" בכלל, יצירה שכמו מטרימה את סופה של הסוגה הספרותית הזאת ומציגה את קצה. זהו כביכול סיפורו המוזר של זר מסתורי, איש האמון, נוכל מומחה ואמן תחפושות, שעולה בבוקר 1 באפריל, יום השוטים, על אוניית קיטור העושה דרכה לאורך המיסיסיפי לעבר ניו אורלינס. זר זה מעמת את נוסעי האונייה עם שלל אופנים ומשמעויות של אמון ומרמה, אולם גם הרומן עצמו הוא מתחזה. במבנהו הוא דומה לרומן קלאסי העשוי כפסיפס של סיפורים קטנים, המאוגדים במסגרת עלילתית אחת; אלא שבין השורות הוא מתפרק מכל צורה וסדר וחושף את פניו האירוניות של רומן מודרניסטי חד וחדשני, המלהטט בחן ברעיונות כבדי משקל כמו חוסר זהות, אירוניה ואבסורד. התרכובת המקורית שרקח מלוויל מכל אלה מביאה את השפה ואת המעשה הסיפורי למיצוי, שכל הנותר מעבר לו הוא שתיקה: אולי שתיקתם של בארטלבי ושל הלויתן הלבן. ואכן, לצד מובי דיק, רומן אחרון זה מסמן במידה רבה את פסגת המפעל הספרותי של הרמן מלוויל.   תירגם מאנגלית והוסיף אחרית דבר: יהונתן דיין    

הוספה לסל! קנייה מהירה
מארדי והמסע לשם מארדי והמסע לשם הרמן מלוויל

הרמן מלוויל (1819-1891) ידוע בעיקר בזכות הרומן "מובי דיק" (1851), שקנה לו מקום של כבוד בהיסטוריה של ספרות העולם ונחשב עד היום ל"רומן האמריקאי הגדול". ואולם מעטים יודעים שעם פרסומו נחל "מובי דיק" כישלון חרוץ, ומחברו לא היה ידוע כמעט בקרב הקוראים בני זמנו. בעצם, רק במאה ה-20 מלוויל התגלה מחדש והוכר כאחד ממבשרי המודרניזם בספרות וכגאון שאין שני לו.   ואולם עוד לפני "מובי דיק", ראשון "כישלונותיו" המזהירים של מלוויל היה הרומן שלפנינו, "מארדי והמסע לשם" (1849). אם מלוויל תיכנן לכתוב אותו בסגנון של שני ספריו הראשונים, הביוגרפיים, כעלילת הרפתקאות ימית ריאליסטית בעלת מוטיבים אקזוטיים, הרי עד מהרה מצא את עצמו נסחף בזרמי דימיון פיוטיים. הים הממשי התנגש בים מיתי-שירי-פילוסופי; סיפור האדם התמזג בסיפורם של דגים, גלים סימבוליים החלו גואים והעלילה נשאבה למערבולת אלגורית.   "מארדי" מתייחד בערבוב בלתי פוסק של ז'אנרים ובחוסר נאמנות לכל צורה ספרותית מוכרת. הרומן כולו עומד בסימן של בריחה. לצד הימלטותו של הגיבור-המספר מהספינה, בריחה המניעה את סיפור המעשה, נמלטות מבין ידי המחבר גם הלכידות הצורנית, הבהירות התוכנית ולעתים אף השפיות התחבירית. המספר חותר בין איי הארכיפלג המדומיין מארדי עם חבריו השונים והמשונים - היסטוריון ישיש, פילוסוף אובד עצות, משורר עדין נפש ומלך שהוא חצי-אל - ותר אחר דבר שאבד מבלי שוב. אבל תחושת המסע, כמו מעשה הקריאה הספרותי, מאשרת את קיומה של הנפש הנרגשת והסקרנית, ו"מארדי", גם אם נותר לוט במסתורין, מזמין להרפתקה מיוחדת במינה.   מלוויל של "מארדי" הוא סופר צעיר, המגלה את היצרים והיצירתיות שבמלים. תחת עטו נולדה יצירה קרנבלית, ססגונית ופרועה, שהחלה חותרת לעבר המים הרחוקים והמסתוריים, לעבר המעמקים שמהם יגיח לימים הלוויתן הלבן, מובי דיק.   תירגם מאנגלית: יהונתן דיין    

הוספה לסל! קנייה מהירה
מובי דיק מובי דיק הרמן מלוויל

הספר אזל במלאי "קִראו לי ישמעאל. לפני שנים אחדות –  אין זה חשוב כמה בדיוק – בעת שלא היה, או כמעט לא היה, כסף בארנקי, ולא היה לי דבר שיעניין אותי על החוף, אמרתי בלבי שאולי אפליג מעט כה-וכה ואֶראֶה את חלקו המימי של העולם." אלה הן שורות הפתיחה המהדהדות של אחד הרומנים הגדולים שנכתבו בשפה האנגלית ואולי הרומן האמריקאי הגדול ביותר. מוֹבּי דיק, שראה אור לראשונה  ב-1851, הוא רומן אדירים, רב קולות ופנים, הממשיך לטרוד את תודעת הקוראים והחוקרים גם במאה העשרים ואחת. אלבר קאמי הגדירו כספר האבסורדי ביותר שנכתב מעולם, ורבים רואים בו את "התרומה המעולה ביותר של אמריקה לספרות העולם". אך מספר הפרשנים של מוֹבּי דיק כמספר הקוראים אותו, או מספר הרואים את הלווייתן בספר עצמו – נוצרים ומתנגדי הנצרות, סימבוליסטים וריאליסטים, מבקשי טרגדיה ומבקשי קומדיה, בעלי שירה ובעלי פרוזה, בעלי פשט ובעלי דרש. מסע הציד האֶפּי של הקברניט אחאב על סיפונה של "פיקווד" בעקבות הלווייתן הלבן הוא המשל הגדול שהעניק הֶרמן מֶלוויל לספרות העולם. מוֹבּי דיק פורש בפני קוראיו מסע רב טלטלות, טראגי ומטאפיזי, המתחולל בעולם ובנפשו של האדם גם יחד. הביקורת הכתירה את תרגומו הווירטואוזי של אהרן אמיר, חתן פרס ישראל לתרגום, "עשיר, שובה לב, בהיר ורחב נשימה".

הוספה לסל! קנייה מהירה
בעקבות בארטלבי - יצירת מופת וסדרת מדרשים בעקבות בארטלבי - יצירת מופת וסדרת מדרשים הרמן מלוויל

  יצירת המופת הקצרה של הרמן מלוויל, "בארטלבי הלבלר", ממשיכה להפעים, להטריד ולרגש את קוראיה שנים רבות אחרי כתיבתה. דמותו המסתורית והנוגעת ללב של הפקיד-הכתבן, המפנה עורף לחברה ולדרישותיה, נחשבת לאחת המבשרות של קפקא ושל הרגישות המודרנית. אין ספק שהיא אחת מפסגותיה של ספרות העולם. "בארטלבי" זכתה למחוות רבות בספרות המאה העשרים, החל בג"מ קוטזי וכלה בפול אוסטר. מהדורה חדשה זו מוסיפה על מחוות אלה זווית ישראלית ואוניברסלית גם יחד. המהדורה כוללת את היצירה המלאה בתרגום מחודש של דפנה לוי, ולצדה 13 מאמרים, הערות ושירים פרי עטם של שמעון אדף, לאה איני, סיגל בן יאיר, רון דהן, יהונתן דיין, עינת יקיר, חגי ליניק, עידן לנדו, ערן צלגוב, עילי ראונר, עמיחי שלו, אודי שרבני וארז שוייצר.  "אילו שאלני אדם שנמנע מקריאה או הגיע לכדור הארץ מהחלל החיצון, איזה סיפור, אחד, חובה שיקרא/יטעם מהאנושות, הרי זהו הסיפור" – לאה איני  "ריטואל ההתנגדות (...) הוא השער שדרכו יכול המספר של מלוויל לחרוג מן הניתן לידיעה, לחוות מפגש עם מה שמעניק משמעות לאנושי ומצוי תמיד מחוצה לו" – שמעון אדף.   "אין דרך להתגבר על בארטלבי" – עינת יקיר  "בארטלבי מציב לפנינו מופת של אי-קיום כדי כדי להעיר אותנו מהתרדמה שבהתעלמות מהסבל ושבהדחקת המוות, מהתרדמה שבהבחנה בינינו ובין הזולת, מהתרדמה שבאי אהבה" – ארז שוייצר   שימו לב: מהדורת השמע כוללת את יצירתו של מלוויל בלבד, ללא סדרת המדרשים.

הוספה לסל! קנייה מהירה
שכחת סיסמא?

הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת מייל לשחזור סיסמה


שליחה