טייפי הוא ספרו הראשון של הרמן מלוויל, מחבר מובי דיק.
הרומן ראה אור ב-1846, התקבל בהתלהבות ואף היה לספר המצליח ביותר של מלוויל בחייו.
הספר, הכתוב בגוף ראשון, מגולל את ההרפתקה המדהימה בחייו של מלוויל הצעיר: כשעגנה הספינה שבה הפליג על חוף האי נוקוהיבה שבדרום האוקיינוס השקט, נמלט ממנה המספר עם חברו אל עמק טייפי, ונקלע היישר לשטחו של שבט אוכלי אדם.
ארבעה חודשים בילה מלוויל במשכנות השבט, כשהוא שרוי בחרדה מתמדת מפני הקניבלים שמא יחמדו את בשרו, אבל עם הזמן הוא הופך לאורח של כבוד, שמארחיו מרעיפים עליו מכל טוב הארץ, ממטעמי היער ועד לנערות יפהפיות שנצטוו להיענות לכל צרכיו.
כך, באידיליה שהיא התגלמות הפנטזיה המערבית, הלבנה, על חיי שפע בין פראים אצילים ונערות עירומות במחרוזות פרחים, הוא לומד את שפתם, את מנהגיהם, חוגג בחגיהם, מתוודע לפולחני דתם וחווה הרפתקאות מסמרות שיער.
הוא נשבה בקסמם של שוביו ונקרע בין העונג שבחיים מאושרים ותמימים בקרב קהילה זרה ומחבקת – אם כי לא נטולת סכנות – לבין הגעגוע לציוויליזציה התככנית והמנוכרת במולדתו.
היה או לא היה?
אין ספק שמלוויל אכן יצא למסע הימי שתיאר וככל הנראה הגיע לאחד האיים הפולינזיים ואולי אף שהה שם בחברת הילידים.
אך האם זהו תיאור נאמן של כל מה שחווה?
בשאלה זו הדעות חלוקות עד היום, ונדמה שגם אם הסיפור מבוסס על התנסות אמיתית – רבים מן האירועים המתוארים בו הם פרי הדמיון.