ספר שיריה השביעי של שולמית אפפל, הנמצאת בשיא בשלותה כמשוררת.
בספר שירים ושירים בפרוזה, העוסקים באופן בלתי מתפשר בנושאים כמו העבר המשפחתי, ילדות שעמדה בסימן הגירה ופליטות, יחסים בין המינים שרב בהם הזר על הקרוב, וכן ההווה הישראלי האורבני קשה היום. כל זאת בשפה עזה ומזוקקת, שסוד כוחה בצמצומה.
שולמית אפפל היא משוררת ותיקה, מוערכת ועטורת פרסים. על ספרה זה זכתה בפרס גולדברג לשירה (2018).