ספרה השני של טלי כהן-שבתאי, משוררת ילידת ירושלים," תִּגָּר - Protest " מציע פואטיקה מאתגרת וחווית קריאה מסעירה
כהן-שבתאי מעמידה חלקי משפטים במערכות יחסים מתנגשות, מסחררות, ומעמידה במבחן ראשית כל את עצמה. מתוך הוויה בלתי אפשרית, מורכבת, מסוכסכת, היא כותבת בכאב, ובלית פחד. השירים מביעים גלות ממשית ונפשית, והם גם כורח.
תפקיד ניכר בספר שייך לסימבוליזם המתאפיין בין היתר בחציצה דו פירושית בין שירי העברית שאותם בחרה כהן-שבתאי כשירי גולה לבין שירי האנגלית שהם שירי הדרור בספרה.
כהן- שבתאי אינה נושאת בפירושים מקובלים ומאפשרת לקורא לחדור אל מוסכמות שנויות במחלוקת, באופן לשוני יוצא דופן.
המסקנה העולה מהקריאה בשירים המגרים את האינטלקט, ומאתגרים את התפיסה המקובלת שלנו על מהי שירה, היא באמירה של הכותבת לעצמה: "אַתְּ חוֹרֶגֶת/ מִגּוּף רִאשׁוֹן רַבִּים". ולנו, הקוראים: "שְׂפָתִי אֵינָהּ/ שְׂפַתְכֶם. צַר לִי עַל כָּל מֶחֱוָה".