ספר השירים שרוכים הוא סיפור המסע של ילד באיראן שעולמו הפנימי מתערער כתוצאה מהמהפכה האסלאמית. זמן קצר לאחר המהפכה, הילד נעקר מאדמתו המוכרת וניטע באדמת הטרשים של ארץ ישראל. ברוח התקופה, הוא מופשט מזהותו הישנה ומולבש בזהות ישראלית. על פני השטח המסע הארוך בשבילי הישראליות מוצלח, אך הוא אינו שלם. הילד שבגר צמא לשורשיו. בצעדים קטנים הילד שבגר מתחבר בחזרה עם חלומותיו הישנים ועם מחוזות ילדותו. באורח סמלי, המסע מבשיל לכדי כתיבת הספר, כאשר הילד שבגר שורך את שרוכי נעליה הקטנות של בתו העולה לכיתה א', גילה כגילו בעת שהגיע לישראל מאיראן, אולם עולמה הפנימי יציב ובלתי מעורער.
בלשון ציורית ועדינה, נטולת כעס והתחשבנות, חושף המחבר את עולמו הפנימי. נקודת המבט ועומקן של המילים משתנה לאורך המסע, עם התבגרותו של המחבר ועם התפתחותו הרוחנית. עמדתו המפויסת של המחבר מבטאת את ההכרה בכך שהאור הפנימי זורח במלוא עצמתו רק מתוך מקום של קבלה והשלמה. בספר, שערך המשורר אלי אליהו, 37 שירים והוא כולל מילון קצר לתרגום מילים ומונחים בפרסית המופיעים בחלק מהשירים.