שירת הזהב
0 דירוגים

שירת הזהב

אביבה דורון


הוצאה:ספרי ניב
שנת הוצאה:יולי 2026
מספר עמודים:406
על הספר

בטקס בו הוענק לסופר ש"י עגנון פרס נובל לספרות, הוא עמד על בימת העולם והצהיר כי מקורות ההשפעה שלו היו ספרי התנ"ך ועימם היצירות העבריות שחוברו בספרד במשך שמונה מאות שנים. סופרים ומשוררים שבאו אחריו ועיצבו את פני היצירה העברית החדשה, ראו ביוצרים העברים-ספרדים: “מורי דרך", "אדוני השירה העברית", ואף ניהלו עימם שיח בין־דורי מרתק שנמשך עד היום.

בספר שלפנינו, שירת הזהב, מוצגות תחנות מכוננות של השירה העברית שחוברה בספרד. נוסף לכך, מוצגות תפיסות יסוד במחקר אודותיה מראשיתו במאה התשע־עשרה ועד היום. לאמור, ספר זה אינו נעצר בקיר הזכוכית שהציבו ראשוני החוקרים בין השירה העברית שחוברה בתקופת השלטון המוסלמי שמרכזיה היו באנדלוסיה, לבין שירת ההמשך שחוברה במשך שלוש מאות שנים בקרב החברה הספרדית נוצרית שבירתה הייתה טולדו. קיר זה נשמר על ידי החוקרים והמבקרים עד אשר נופץ במחצית המאה ה־20 על ידי מחקר חדשני שהדגיש את ההישגים הפואטיים המרשימים של המשוררים בתקופה השנייה.

ספר זה מציג  תמונה רחבה ומעמיקה  של השירה העברית בספרד בשתי תקופות הזהב (באנדלוסיה הערבית-מוסלמית וגם בהמשכה בקרב חברה ספרדית-נוצרית שמרכזה בטולדו) במלוא התפארת שהיא ראויה לה. שירה גדולה זו הגיעה לכל קהילות ישראל, והיא שייכת לכולן ומאחדת את כל חלקי העם.

אני מקווה שתימצא בספר השראה לשאול שאלות חדשות, לצאת באומץ למסעות ספרותיים, לבקש ולגלות תשובות חדשות, ולא לפחד מדרך מחשבתית מקורית.

 

אביבה דורון

משוררת וחוקרת ספרות ותרבות. פרופ’ אמריטוס של אונ’ חיפה, שהעניקה לה גם את התואר עמית כבוד בהוקרה למפעל חיים יוצא דופן. מפעלה כולל פריצת דרך ששינתה את פני המחקר של שירת ספרד ואת בניית התשתית של קשרי התרבות ישראל-ספרד (לפני הקשר הדיפלומטי). על כך קיבלה הוקרה ושבחים ממשרד החוץ ומנשיא ישראל וגם ממלך ספרד, חואן קרלוס הראשון, העניק לה עיטור כבוד על הישגים יוצאי דופן.

מייסדת ונשיאת כבוד של המרכז הבין לאומי לחקר תרבויות ספרד ושל קתדרת אונסקו לשיח בין תרבותי. על הישגיה ועל פעילותה ההתנדבותית הוענק לה התואר “יקירת העיר" תל אביב. כמו כן, זכתה בפרסים רבים, ישראלים ובין לאומיים על מחקריה, על שירתה

המקורית הייחודית ועל מפעליה בתחום התרבות, בינהם: פרס ניומן לספרות; פרס היצירה, ע"ש לוי אשכול; פרס קוגל לספרות; פרס אחד-העם על תרומה מיוחדת לתרבות היהודית; הפרס הבין לאומי 'סיאל' מדריד.

 

טעימה מהספר:

 

פתח־דבר

 

מדי שבוע היה המורה לספרות מזמין אותנו למסע מופלא. פעמים האותיות צימחו כנפיים ופעמים בנו סולם גבוה עד החלונות, וכשהיינו יוצאים אל המרחב, כיוון אותנו המורה לפתוח ארונות סגורים ולחפש בהם פתחים נסתרים לעולמות עליונים. ופעמים היינו מעמיקים לחדור למקומות חבויים. למורה שלנו הייתה יכולת מופלאה לנסוק גבוה ולעבור מבעד לקירות כדי לשבת על עננים, ואנו, בלשים תמימים, התפעלנו מסיפורים חודרי לבב.

ואז קיבלנו מפתחות אל הלא־נודע. אך לפעמים – כשעוד הרגשנו מרחפים, כשעוד היינו בשביליו של לב נרגש – נחתך הקסם באחת עם הצלצול ושוב היינו בין הכיסאות והשולחנות המצוירים ומסטיקים דבוקים מתחת לכיסאות. עם הצלצול היינו נוחתים אפוא אל הכיתה, והכול היה אפור או חום עד השיעור הבא.

ולפעמים באופן בלתי צפוי הזמין אותנו המורה להאזין לטקסט כבד שלא ידע לעוף, והאתגר – אמר לנו הטקסט – נועד למפצחי חידות, למחפשי אוצר חבוי מדורי דורות.

ופעמים כשעוד היינו מלטפים את רחל המשוררת שותפים לגעגועיה ולחלומה על אהבה גדולה וילד תלתלים, שרביט הקסם של מדריך הטיולים נשמט, כי המורה בחר לקרוא לנו שירים מנוף אחר בקצב מונוטוני שלא הצליח להוציא אותנו שוב אל המרחב ואל הדמיון.

לימים כשהגעתי להיות מורה לכיתות, הזמנתי את התלמידים לעוף גבוה למחוזות שלא הכירו, לחשוף כולנו יחד מיני סודות שהוסתרו עם השנים, ואז למדנו לפצח מנעולים עתיקים ולחדור לעולמות של אלה שחיפשו חוכמה ודעת, נאבקים תמיד כנגד כל משאלות הגוף.

לימדתי אותם לנוע בין המשקלים לשורות, ללכת בעקבות הרוח וליהנות מן השירה, שכן שירת ספרד שלנו, העברית, חוברה בתוך חוקים נוקשים של משקלים קבועים ושל חרוזים מובנים ומוכתבים, ששליטתם במשורר הייתה מכוח המסורת הפואטית שמשורירנו בספרד נטלו מן השירה האנדלוסית־הערבית.

כל עוד ננסה לעוף מכוח שיר עברי אנדלוסי נושן  בריח של ספר עתיק, כבול בשורות שוות ובמשקל מונוטוני שאין לו קשר לתכנים, לא נוכל להתרומם בשל מכשולים אלה שהעמידו חוקי השיר שנכפו עליו. אבל אנחנו הקוראים מאות שנים אחרי (שנכתבו), ניטיב לעשות אם נשבור את המבנים הנוקשים ונקרא את השירה של היוצרים הענקים האלה לפי הקצב שמכתיב השיר עצמו, חופשי מן החוקים.

וכך הצלחנו להמריא גבוה והגענו למחוזות הרוח והתבונה. וכשחזרנו ממעוף כזה, ידענו שמצאנו עוד מפתח לשירה גדולה שגדולי הסופרים והמשוררים בעידן המודרני נוטלים ממנה השראה.

כך למשל ש"י עגנון, כשעמד על בימת העולם בקבלו את פרס נובל, סיפר שיצירתו הושפעה מן התנ"ך ומן השירה העברית שחוברה בספרד. חיים נחמן ביאליק, המשורר הגדול, הודה שהערצתו נתונה למשוררי ספרד, ואף הקדיש שנים מחייו על מנת להאדיר בדרכו שלו את שיריו של שלמה אבן גבירול. משוררים צעירים יותר שילבו ביצירתם התרשמויות מן המשוררים הענקים שפעלו בספרד. כך שלמה אבן גבירול מופיע בשיריו של יהודה עמיחי ושל נתן זך והשפעת שירתו ניכרת גם אצל משוררים לא מעטים צעירים יותר כמו עוזר רבין, מירון חי איזקסון ועוד, וגם אני מצאתי שם אורות גנוזים שחייכו אליי מתחת לשורות.

ספר זה מזמין להכיר את ההיקף הרחב והעשיר של השירה העברית שחוברה בספרד בימי הביניים ולרדת לעומקה ולשביליה המפתיעים והמורכבים. ויש לציין שלראשונה בעברית, כולל ספר מחקר זה את רצף השירה העברית שנוצרה במשך שמונה מאות השנים שקהילות ישראל חיו באוטונומיה רוחנית. ספרים של מחקר הספרות עד כה נעצרו בקו התפר שבין תקופת השלטון המוסלמי והחברה דוברת העברית לבין תקופת השלטון הנוצרי, כשהשירה העברית נכתבה בקרב חברה דוברת ספרדית והשתייכה תרבותית לאירופה הנוצרית, תקופה שבה המרכז העברי בספרד היה גם המרכז הרוחני, התרבותי והאמוני של קהילות ישראל בעולם.

היכרות רחבה ומעמיקה עם גדולי המשוררים העברים בספרד נותנת סולמות וכנפיים להגיע לעולמות חדשים ומופלאים.

אני מאחלת לכולכם מסע משמעותי ומרתק.

אביבה דורון.

 

 

 
אנחנו ממש אהבנו!0 דירוגים