מיכאל יצחק כותב את שיריו כאורח חיים, מנעוריו. ועכשיו הוא כבר איש והשירים מבגירים אתו ורואים אור בספר ביכורים, נובר בעבר ונוקב בדיעבד, ואינו מוותר, לא לעצמו, לא לאחרים אשר נגעו בחייו, ופעמים, מבלי משים, פגעו בהוריו, כבדרך אגב וכמובן מאליו בתוך חיים מתישים במושב שבנגב, בצפון מערב...
שיריו אישיים ומשפחתיים וכפריים וארצישראליים. שורותיהם עשירות ברגישות, בהתרפקות על המקורות ובהתעמתות עם המציאות המצמיתה לעתים, בקהותה, אל מול פני אור התורה...
כתיבת ת"ח שאינו נכלם מרגישות ואינו בוש בעדינות נפשו, ומשרטט תרשימים של חשבון נפש ביקורתי ואוהב, מלבר ומלגו...