מהרגע הראשון בו הונח בידה של דורין ספר ורוד עם תמונה של שני לבבות מוקפים חוט תיל, פצועים ומדממים, היא התמכרה לרומן הרומנטי.
כשהייתה נערה צעירה, היא נסחפה עם סיפורי אהבה מתוקים בתקווה שיום אחד, תחווה גם היא רומנטיקה כמו זאת שקראה בספרים, אך ככל שהתבגרה, התעצמה בה התחושה שכבר לא יכלה להזדהות עם הגיבורות שפעם העריצה. הן כבר לא היו הבריחה שחיפשה ממציאות חייה, לכן כשרומן פשע נפל לידה, הוא סחף אותה איתו אל עולם שאין בו שום נקודות השקה עם חיי המותרות שחיה. עד מהרה, ההתמכרות הפכה לאובססיה והאובססיה לסכנת חיים.
ברגע אחד של ערב יום שישי, לאחר ארוחה משפחתית ושגרתית, היא אחזה את רומן הפשע שקראה בין אצבעותיה ונשאבה איתו אל עולם דמיוני, אבל רגע לאחר מכן, בעולם האמיתי, היא נגררה בעל כורחה לעשרים וארבע שעות של סכנה, פשע, פחד, תסכול, תשוקה ומסתורין.
בדיוק כמו הגיבורות בספרים שכל כך אהבה לקרוא, דורין מגלה כוחות ויכולות שלא ידעה כי היו קיימים בה. במקומות החשוכים ביותר היא מוצאת אור, ברגעים המותחים ביותר היא מוצאת רוגע ובמקומות הבודדים ביותר היא מוצאת אהבה.
שאפו ענק לסופרת אלונה ירדן, עונג צרוף לקרוא כל ספר שלך.
המשיכי בכתיבתך הנפלאה, אני מעריץ כבר מזמן! (אין אפשרות להוסיף פה לב, אז שולח לך מכאן לב ענק
ממליץ מאוד!!