סבתי רוזה – זה סיפור ששיניתי בו כמה פרטים – התנשקה עם יורי גגרין ב- 1961 במעלית אחת במוסקבה. כלומר, זה לא היה גגרין, זה לא היה במעלית, ובכלל, ב- 1961 סבתא כבר גרה בסנט-פטרבורג. בילדותי ראיתי לא אחת את סבי מרחף לצדה בדירתם, כמה סנטימטרים מעל רצפת הפרקט. מעולם לא ראיתי אדם מרחף גבוה יותר.
קיצורי דרך הביתה הוא אוסף של 99 סיפורים קצרצרים מאת אלכס אפשטיין.
בסגנונו הייחודי בורא אפשטיין עולמות מיניאטוריים, לעתים פנטסטיים ולעתים ריאליסטיים, ותמיד פיוטיים מאין כמותם. בתנועה מסיפור לסיפור, משפת אם לשתיקה, מהומור לגעגועים לכל מה שאבד, נבנה אט-אט הספר השלם כפסיפס שמשתבץ מחדש עם כל מבט.
במוסף הספרים של "הארץ" נכתב על סיפוריו: "עונג צרוף ומזוקק... תרופה נפלאה למועקה הקלאוסטרופובית שמקרין לעתים הקיום האנושי... מעשה ספרותי רב-קסם."