"נטעתי את רגליי באדמת פיג'י ובכוונתי להישאר כאן עד לשקיעה האחרונה. מה דעתכן להצטרף אלי? להשאיר מאחור את כל מה שהשתבש?"
כשסינה, מאיה, אינגריד וליסבת מקבלות, כל אחת בתורה, מכתב בדואר ובו שאלה זהה, התשובה ברורה מאליה. חברתן מהתיכון, קאט ההרפתקנית שפרשה את כנפיה והתעופפה ברגע שגמרו ללמוד, שלחה להן הזמנה מפתה: בואו נגור יחד בחוות הקקאו שלי בפיג'י.
בואו נבלה את הזמן באכילת שוקולד ונפטפט כמו מתבגרות, בלי גברים, דאגות או מזג אוויר סגרירי. בואו נזדקן יחד בגן עדן, כמו אחיות. איך אפשר להגיד לזה לא? סינה, אם חד־הורית הסובלת מבעיות כלכליות חמורות, מאיה העדינה שמרגישה שהעולם נשמט מאחיזתה, אינגריד המתבודדת דרך קבע, ליסבת, אישה שחייה נראים מושלמים ממש, וקאט, שהתאלמנה זה עתה נפגשות עכשיו, בשנות השישים לחייהן, רגע לפני שהשלימו עם מה שזימן להן גורלן.
תחת השגחתה הצמודה של אטתה, מנהלת משק הבית הוותיקה של קאט, הן לומדות להסתגל לחיים חדשים. נדמה כי אטתה מכירה את החברות טוב יותר משהן מכירות את עצמן, ורואה בהן "שרשרת צדפים: כולן מאותו החוף, אבל הן קצת שונות זו מזו".
שם, מוקפות באוקיינוס כחול בוהק, עצי הקקאו ותרבות מקומית זרה ומרתקת, מוצאות החברות את ייעודן מחדש כשהן מקימות עסק לייצור שוקולד: קוביות מתוקות־מרירות של אושר.
קוביות של אושר – רומן על חברוּת, תקווה ושוקולד – יחזק את אמונתכם באהבה, בהתחלות חדשות ובהנאה שבאכילת שוקולד.
"קוביות של אושר מזמן לקוראיו טעמים נהדרים, נוף מרהיב וידידות אמת."
קירקוס ריוויוז
"לחברות טובות אין תחליף, בכל גיל שהוא. אנחנו מטריפות אחת את השנייה ובו בזמן שומרות זו על שפיותה של זו. ואנחנו תמיד מוכנות לצאת למסע ארוך. קוביות של אושר חוגג אותה מערכת יחסים ארוכת טווח שבזכותה שווה לחיות."
סוזן בראון לווין, סופרת
"רומן מצחיק ואופטימי על חברות אמת והתחלות חדשות. פיג'י, שם מתרחש הסיפור, הוא מקום מדהים, אם כי מדהימה לא פחות היא גישתם של תושבי האי אל הזקנה ואל האופן שבו יש לחיות את החיים, בכל גיל."
סאגה מגזין
"רומן שכיף לקרוא, תובנות שנונות ומחכימות וקורטוב של רוחניות. רומן שיזכיר לכם את ההנאות הפשוטות בחיים – בין שמדובר בחול הים בין האצבעות ובין בהנאה בגידול מזונכם לבד – הספר הזה הוא בשבילכם."
מגזין קלצ'רפליי