שמה של התערוכה מתייחס לפרקטיקה דתית הנפוצה בקרב קהילות שבטיות, כתוצאה מהמפגש שלהן עם תרבויות מתקדמות טכנולוגית. חסידי הדת האמינו בהשגת העושר החומרי (ה'קארגו', המטען) של תרבויות מפותחות טכנולוגית שפלשו לשטחן, באמצעות קיום טקסי פולחן המתחקים אחר התנהגויות יום יומיות של בעלי המטען הנחשק. דוגמאות בולטות לפולחן הקארגו כוללות הקמת שדות תעופה מדומים, משרדים, חדרי אוכל, מוצרים ומצעדים של תרגילי סדר עם רובים ממוחזרים או עשויים מעץ; פטישיזציה וניסיון לייצר סחורה מערבית, כדוגמת מכשירי רדיו העשויים מקוקוסים וקש.
אמנים: יורי אלברט, איגור גלמן-זק, מיכאל גרובמן, ארקדי גרינמן, איברס גרבלייס, טי.בי.איי וניקאקו, אנדריי לב, קבוצת ניאו-ברביזון (נטשה זורבובה, אנה לוקשבסקי, זויה צ'רקסקי, אסיה לוקין, אולגה קונדינה), איליה מדבדב, אנטון סמירנסקי, פאבל פפרשטיין, מקסים קומר-מישקין, קולקטיב בירובידג’אן.
אוצר: מקס לומברג.
מעצב: אבי בוחבוט.