פרח קטן הוא נובלה אלגנטית וריאליסטית על יחסי בני זוג בימינו – כך על פני שלושה עמודים. ולפתע פתאום, כמה רגעים בלבד לאחר שהוצגו לפנינו רוב הדמויות, הסופר – שהתמקם בשקט מאחורי עורפו של הקורא – נותן לו מכה קטלנית ופורש לו מלכודת עלילתית שאין כל דרך להיחלץ ממנה.
נתחיל שוב: אדם מאבד את עבודתו. זוגתו היא המפרנסת היחידה, והוא חווה את החיים, את הפנאי ואת הזמן בצורה, איך לומר, חדשה. הוא מנקה ומבשל, משקיע רבות בחינוך בתו, מאזין לתקליטים נשכחים, אך גם מזמין אותנו לסיפור מצמרר, גאוני.
פעמים רבות מזדמן לנו לשמוע את המונחים "עכשווי", "חדש" – ופעמים רבות ההבטחה מסתכמת בספרים שבהם הנושאים חתרניים, המבנה מסורתי והנוסח פלקטי. ואז אנחנו חוזרים בשמחה אל הקלאסיקות האהובות בידיעה כי אין חדש תחת השמש. ובכן, לא זה המקרה. יוסי אביליו, אחד הסופרים המבריקים בימינו, שספריו מתורגמים במיטב ההוצאות לאור בעולם ממש ברגע זה, מגיש לנו ספר שהוא מפגן מרשים ביותר של דמיון, עוצמה, ביטחון ספרותי, מתח ומקוריות.
לבסוף נעיר כי גם במשפחה ממוצעת, ששאיפותיה ובעיותיה ממוצעות, המתגוררת בבניין דירות ממוצע בעיר ממוצעת – האימה, אי-השפיות, הדרמה וחגיגת הספרות יכולות לחכות לנו ממש מעבר לפינה.
יוסי אָבּיליוֹ נולד בבואנוס איירס ב-1974. הוא נעשה סופר, לדבריו, בילדותו, כשדמיין תמיד דברים כברירת מחדל. למשל, הוא זוכר (או שהמציא, הוא כבר לא בטוח) נסיעה למערב ארגנטינה עם אביו, שבמהלכה ראה שלט לכפר אוֹפֶּנדוֹר שבו שוכן בית משוגעים מפורסם.
יוסי הקטן ביקש לבקר שם, אך נאלץ רק לדמיין ביקור, בגלל האילוצים המשפחתיים. שנים לאחר מכן נתנה לו התקרית הזו שם לרומן הראשון פרי עטו, "אופנדור" (2006). נוסף על זיכרונות הילדות השפיעו עליו הספרים הרבים שקרא.
אביליו למד פילוסופיה, מוזיקה וקולנוע, ופרסם חמישה רומנים המתורגמים לשלל שפות. לדבריו, כיום ההשראה מבקרת אותו בסדירות: בסביבות שבע תמיד, בבוקר או בערב, תלוי ביום, והוא כותב בעיקר בסטודיו שלו, אם כי מיטה, מטבח, חדר אמבטיה או חצר בימים נעימים הם תחליפים אפשריים.
יוסי, או בשמו האמיתי, חוסה, סבור כי "מוכר הספרים, הספרן או המדריך הספרותי הטוב ביותר הוא המזל, שכמובן צריך לגרות אותו, דרך כתיבה, קריאה, שיחות או נסיעות". לדעת המבקרים, קולו מתבלט בייחודו בספרות הלטינו-אמריקאית העכשווית.