ספר ביכוריו של נמרוד מתן, "על פי", כתוב, כשמו, מתוך נאמנות צרופה לשקילות בין הסגוליות של החיים לביטוי השירי שלהם. שירתו המקורית להפליא היא שירה, שהחיים אינם רק המושא שלה, כי אם בעת ובעונה אחת התנאי הקיומי שלה, והשירים המכונסים ב"על פי" עוסקים בחייו של המחבר כשם שהם עסוקים בהגחה מתוכם. אף שמדובר ביצירת ביכורים, שיריו של מתן אינם שירים של מחבר אלמוני; הם תובעים להיקרא כביטוי של חיים המוצגים, לראשונה, לספרות. כנגד הזיהוי הרווח של הלשון הביוגרפית עם הפרוזה, השירה האוטוביוגרפית שב"על פי" מנסחת את הכתיבה אודות החיים כבעיה קיומית. במובן זה, שירתו של נמרוד מתן, כמו ההתוודעות לה, כרוכה במאמץ אֵתי ופרשני כאחד, הנובע מן השוויון שהיא מייצרת במיומנות עליונה בין השאלה "איך לחיות?" לשאלה "איך לכתוב?"