"...קוּ-קוּ-רִי-קוּ זוֹ קְרִיאַת הַתְַּרנְגוֹל!
אֲנִי טוֹפֵחַ עַל חָזִי, אֲנִי כִּמְעַט כָּל יָכוֹל,
מַשְׁכִּים בְּאוֹר ראשׁוֹן לְהַכְרִיז עַל יוֹם חָדָשׁ,
לְהָעִיר אֶת הַכֹּל – עָשִׁיר, אֶבְיוֹן וָרָשׁ.
עוֹבֵד קָשֶׁה, מַשְׁמִיעַ קוֹלִי בְּכָל עִנְיָן –
בֵּין הַטְּפָחוֹת לְתַלְפִּיּוֹת וּמַסָּד הַבִּנְיָן,
לִי זְכוּת ראשׁוֹנִים וּבְכִיסִי שְׁטַר קִנְיָן..."
שנים רבות שאני כותב שירים. כך אני חושב.
בחרתי בציטוט מתוך השיר "קריאת התרנגול" כי אני מאד מתחבר אליו, וגם כדי שתוכלו לטעום טעימה קטנה, ממה שאתם הולכים לגלות בתוך הספר. שירים על... ועל... ואני מדבר גם על... ומתמודד עם… פִּתחו את הספר, אני מדבר ומשורר בגילוי לב ובפתיחות כמעט על הכול!
בסוף ספר השירים הוספתי מחזמר. סיפור על שרשרת אירועים בבית חולים בישראל שיוצרת מפגש מרתק של פסיפס אנושי מורכב (ערבים, יהודים, רוסים, תיירות מרפא, חרדים ועוד). מפגש זה הוא לפעמים מצחיק, לפעמים עצוב ובעיקר אותנטי.
מקווה שתיהנו,
איתן מור-גן