אייברי פלטשר הוא ידיד טוב יותר מאשר בן זוג – או שזה לפחות מה שהוא חושב... טוב, הוא וכל אישה שהוא יצא איתה אי פעם. הדייטים שלו הם קצרים, ממוקדים ומספקים, כי באמת שאין צורך לסבך את העניינים. ובכל זאת, כשהוא יושב לבדו במרפסת ביתו ומקשיב לציקדות, יכולת השיפוט שלו קצת מתערערת משום שהוא משתוקק לדבר עם מישהו. משתוקק לחֵברה.
הלנה דבנפורט לא צריכה גבר וגם לא רוצה אחד. היא יורשת ההון והעסק של אביה המנוח, ומטרתה היחידה היא להטביע את חותמה. הבעיה היא שככל הנראה, בלתי אפשרי לחמוק מציפיות חברתיות – גם במאה העשרים ואחת – בעיקר כשחברי ההנהלה דורשים ממנה למצוא מלך שיעזור לה למלוך על הממלכה.
כשלא אחר מאשר הילד הרע, אייברי, מקעקע אותה במסיבת רווקות, היא רוקמת תוכנית. הוא מושלם, יש לו קעקועים, זקן פרוע ולשון שנונה. אה, והוא לא מסוגל להתאהב בה. למעשה, הוא החבר המזויף המושלם.
באופן הזה היא תוריד את חברי ההנהלה מהגב שלה, תיתן להם בדיוק את מה שביקשו, ותצפה בהם אוכלים את הכובע... מה כבר יכול להשתבש?
אירועים חברתיים מעמידים את הזוג במבחן, ומאלצים אותם להיות נינוחים זה עם זה. קצת יותר מדי נינוחים. עד מהרה מערכת היחסים המזויפת הופכת ללוהטת יותר מלבה, וזה מדאיג. תוכנית מערכת היחסים האפלטונית מתפוררת בכל שיחה ומפגש, והשאלה היחידה שעולה היא: האם שניהם מסוגלים לשמור על קור רוח או שהם ייכנעו לתשוקה שחורכת אותם מבפנים?