מאיר עוזיאל (1945-?!!) עד גיל 14 כתב שמונה פרקים אוטוביוגרפיים, פרק מידי שנה, בשם ״מה עשיתי בחופש הגדול״ זכור הפרק מתשט״ז, שבו התעלה על עצמו, וקיבל כמעט-טוב. בגיל 14 גרם לפירוד בין הוריו, מטעמים של נוחות אישית, ועבר לקיבוץ בכדי לבחון את הסוציאליזם. הסוציאליזם נתברר כתורה רופפת למדי, אשר כמעט התמוטטה כשפגש אותה הסופר. הוא עזב את המשק לאחר תום שירותו הצבאי, ואכן- כיום התאושש המשק ועלה על דרך המלך. מתוך קנאה, יוהרה, עזות מצח, ורדיפת-בצע, לא הסתפק במקצועו (גרפיקאי) אלא התחיל פתאום לכתוב, והוא פרסם מדור סאטירי שבועי בכל יום שישי ב״מעריב״ בו הוא מתלוצץ על חשבון אחרים, פוגע בזולת, ומלבין פני חברו ברבים, מפיץ את דעותיו המסוכנות ברבים, ומשחית את נפש הנוער. את סוקרטס הרעילו על פחות מזה, אבל הסופר לא לומד משגיאות אחרים, וממשיך לכתוב, להופיע בטלויזיה וברדיו, ובכלל להיות נפוץ מידי. משום שהוא חתם, בקלות דעת, חוזה לכתוב ספר זה, הוא כתב ספר זה, ומקווה לקנות את מקומות בכותל המזרח של אנשי השם והתהילה, או לפחות - שאתם תהנו מהספר.