אֲהָבוֹת בָּאוֹת וְהוֹלְכוֹת
שְׁנוֹת הַתִּשְׁעִים הָעַלִּיזוֹת,
עֲבוֹדָה הוֹפֶכֶת מְסֻדֶּרֶת וּקְבוּעָה
וְאֶצְלִי בַּלֵּב הַתְּשׁוּקָה לְשִׁירָה
לְחַבֵּר מִלִּים שֶׁיִּזְרְמוּ לִי בַּגּוּף,
לִיצֹר מַשֶּׁהוּ שֶׁמֵּבִיא אוֹתִי
כִּמְעַט עַל סַף טֵרוּף
לְהַרְגִּישׁ חַי.
לֹא אוּכַל אֶת כָּל הַחֲלוֹמוֹת לְהַגְשִׁים,
אֲבָל פַנְטַזְיַת נְעוּרִים אַחַת קְטַנָּה
מַצְלִיחַ לְקַיֵּם כְּבָר שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה:
אֶת הַמִּלִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים לְחַבֵּר
וְלִקְרֹא לְעַצְמִי: הַמְּשׁוֹרֵר.