שלוש נובֶלות תל-אביביות של יהודית קציר, על שלוש דמויות זרות בתל-אביב, שגיחתן לעיר הזאת נכרכת בהתנפצות וּויתור, בקיצוץ ובצמצומים של שאיפה גדולה, חלום או פרויקט. הנובלות הללו הן הפסגות הבלתי-מוטלות-בספק של כתיבתה של קציר עד כה
(2008), והן מובאות כאן בנוסח מחודש.
"סוגרים את הים" היתה בעיני המבקרים והקוראים הנובלה הטובה ביותר בספר הראשון של קציר, שנקרא על שמה. "מגדלורים של יבשה" היא אחת הנובלות היפות ביותר בספרות הישראלית, נובלה מרשימה ונוגעת-ללב, שמעטות כמוה נכתבו בעברית. "הנעליים של פֶליני" מדגימה את יכולתה הגדולה של קציר לסחוף את קוראיה גם במַפתח אחר, קומי-גרוטסקי.
לקוראים שיפגשו את הנובלות שבספר זה לראשונה מזומנת חוויית קריאה חריפה ומעוררת. אך גם בשביל קוראיה הוותיקים של קציר יש כאן "רגע של הולדת", שכן השנים שחלפו רק מחדדות בדיעבד את רושמה של אמנות הכתיבה שלה.
"סוגרים את הים" (1988) ו"הנעליים של פליני" (1989) נכללו בספר 'סוגרים את הים'. הנובלה "מגדלורים של יבשה" (1998) נכללה בספר 'מגדלורים של יבשה'. נוסח הסיפורים נערך מחדש לקראת הדפסתם בספר זה.