בשבת אחת בחודש יוני 1963 מצליח חיל המודיעין הישראלי ליירט מברק תקיף מאוד מאת נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי שאמור להיות מועבר למחרת בצינורות הרשמיים לראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון. במכתב, שיחידת ההאזנה של המודיעין מצליחה לפענח, מתכוון הנשיא לדרוש כי ישראל תאפשר ביקור של פקחים אמריקאים בכור הגרעיני בדימונה עוד באותו קיץ - ביקור שנועד לוודא כי הכור ישמש לצורכי שלום.
בן גוריון היה מודאג עוד קודם לכן ממעורבותו של קנדי בענייני דימונה, אבל כשתוכן המכתב המיורט מובא לידיעתו בשבת הוא מחליט לעשות מעשה. כדי להימנע מקבלת המכתב, וכדי שישראל תרוויח זמן קריטי בטיפול בדרישת הנשיא, בן גוריון מתפטר מתפקידו כראש ממשלה ושר ביטחון. את התפטרותו הפתאומית הוא מנמק בסיבות בריאות ושחיקה נפשית.
ההתפטרות הפתאומית לא היתה הפעולה היחידה שבן גוריון נקט כדי לעצור את חטטנות האמריקאים בבניית הכור בדימונה, חטטנות ממנה בן גוריון חשש: עוד לפני התפטרותו הוא מזמן אליו אחד מבכירי המוסד ומטיל עליו משימה חשאית, מסוג המשימות שבהסבר שנלווה אליהן נאמר ללא כחל וסרק כי מעולם לא הוטלו.
התפטרותו של בן גוריון אינה מפסיקה את הלחץ של הנשיא האמריקאי. ימים מספר לאחר שמתמנה ראש ממשלה ישראלי חדש, הנשיא קנדי מחדש את הלחץ על ישראל לתאם ביקור דחוף של פקחים אמריקאיים בכור. הוא דורש כי ביקור הפקחים יתקיים סמוך למועד הקריטי של הטענת מוטות הדלק הגרעיני, כדי לוודא כי הכור מיועד לצורכי שלום.
הדרך היחידה להפסיק את הלחץ האמריקאי היא לבצע את התוכנית שהגה בן גוריון עוד לפני התפטרותו.
כדי לטשטש את הקשר הישראלי מגייס המוסד למבצע את "העורב", סוכן רדום של הק.ג.ב., ואשר זהותו נמסרה לידי המוסד על ידי סוכן ק.ג.ב. רם דרג שאינו מודע לנהנים משירותיו. "העורב" נועד לשמש שעיר לעזאזל, גם במחיר חייו.
תוכניתו של בן גוריון מצליחה וביקורי פקחים אמריקאיים בכור בדימונה פסקו, וכך (לפי מקורות זרים) הצליחה ישראל להגיע לעצמאות גרעינית.