סוויטרס השרמנטי הוא אדם העשוי מצירופים בלתי אפשריים: הוא נכה בגפיים העליונים, חסרות לו שיניים במקומות שרואים, הוא עובד בסי.אי.איי אבל שונא מוסדות, ארגונים ותאגידים, הוא כמעט פדופיל אבל מתאהב בנזירה מבוגרת ממנו בעשר שנים. הוא לא מאמין באמונות טפלות, אבל מקפיד להיות חמישה סנטימטרים לפחות מעל הקרקע, כדי להימנע מקללה איומה של מכשף מיערות האמזונס. סוויטרס יוצא למסע בפרו עם התוכי של סבתו. משם הוא מגיע לנווה מדבר סורי ולחבורת נזירות מפוקפקות, שמקיימות טקסים בעירום ומחזיקות במסמך כנסייתי שעלול להפוך על פיה את האמונה הנוצרית. מבלבל? המשיכו לקרוא; הספר נעשה יותר ויותר מוזר. אבל, למרות ההומור השנון והטירוף המשעשע, טום רובינס מתכוון ברצינות כשהוא מבקר תאגידים ופרסומות, אנשים קפוצי ישבן ואדישים המסרבים להשתעשע – והביקורת עולה צלולה וברורה מהפרוזה האיכותית שלו, המלאה בידע ובתובנות ובעיקר באהבה סוטה ממש למילה הכתובה.