"...כפות רגלי היחפות, במגען היומיומי עם חלוקי האבנים, התרגלו לקרקע, גופי הערום כמעט תמיד אינו ירא עוד את השמש; התרבות מתרחקת ממני אט אט, אני מתחיל לחשוב בפשטות, כמעט שאין בי שנאה לזולת ואני מתפקד באופן חייתי, חופשי, סמוך ובטוח שהמחר יהא זהה להיום; כל בוקר זורחת השמש, עבורי ועבור כולם, דרך קבע; אני הולך ונעשה שאנן, רגוע, אוהב."
בשנת 1891 עוזב פול גוגן את אירופה ואת אנשיה ספוגי הציוויליזציה ויוצא לטהיטי, במסע לגילוי גן העדן האבוד. שנים אחדות לפני כן גילה גוגן, שהיה סוכן בורסה אמיד, נשוי ואב לחמישה ילדים, את הציור. בהדרגה הוא נוטש את משפחתו ואת חייו הקודמים - למען אמנותו. הוא נודד בעולם, רעב ללחם, מגיע לאיים הטרופיים באוקיינוס השקט ומצייר שם את ציוריו האקזוטיים, הידועים ביותר, ציורים נועזים, עתירי צבע, אפופי יופי מסתורי ועגמומי.
נואה נואה (ריח ניחוח) הוא יומן המסע המקורי שניהל בתקופת שהותו בטהיטי בשנים 1893-1891, יומן של מילים ותמונות המהווה מראה פראית וייחודית לחייו הארוגים במיתוסים פרימיטיביים ואירופיים.