הרומאן 'מרים', פסגת כתיבתו של ברדיצ'בסקי ומשיאי הסיפורת העברית בכל הזמנים, נראה לנו היום מסעיר ונועז מאי-פעם, מסתורי בתכניו וחדשני בצורותיו.
הגיבורה מרים, שהרומאן נפתח כאילו הוא מבקש להתרכז במעקב אחר תולדותיה ומסלול חייה, נעלמת שוב ושוב מחלל הספר, ושבה ומבליחה בו רק כדי להדהים ולהבהיל את המזדמנים למחיצתה בעצם יופייה המופלא, ולהצית בהם תשוקות מטורפות המוליכות למעשים קיצוניים, בלתי-נשלטים.
דווקא הקוראים בני המאה ה-21 יוכלו להעריך ביתר שאת את מקוריותו של הרומאן 'הפרוע' הזה.