פרימו לוי אינו זקוק כמעט להצגה משום שסופר מחונן והומניסט זה כבר הצליח להאיר פינות נסתרות בתקופות ובסיפורים אנושיים רבים.
גם כאן הוא משתמש בסוגת הממואר והרשימות האישיות על מנת להתחבר ישירות לקורא ולהציע לו את נקודת מבטו האוהדת על חייהם ועל העולם.
הוא מספר על חייו מכל מקום כמעט, כולל אושוויץ ועוד לפני כן כנער, וגם כימאי הרפתקן. הקוראים נודדים אתו במרחבי התקופות ההיסטוריות כמו גם התובנות שלו ושואבים מכך נחמה ועידוד.
מהמקום שבו לוי עומד הוא רואה כל מה שהוא צריך לראות על מנת לתאר לנו את העולם והאנשים שמסתובבים בו ולגרום לנו להתאהב בהם.
העולם כולו מפליא אותו והוא מוצא עניין בכל דבר שזורם, זוחל או מעופף בו והוא נע בטבעיות בין עולם משחקי הילדים לבין ההומור בהלכה היהודית.
ספר מרתק שפורש לנו עולם מגוון ומרתק של אדם שבאמת יודע הרבה מאוד והוא שמח לחלוק את הידע הזה עם כל מי שרק מוכן לפתוח את הספר וליהנות מכל העושר הזה.