הגדרת הקול הפוליטי והתרבותי של הדור השלישי המזרחי יצרה קאנון חלופי לזה הישראלי. המשורר, הסופר והעורך מתי שמואלוף הוא בין הכוחות שהניעו את התהליך האמור, וליוו את "התפרצות הר הגעש" במילים פרשניות ליצירה החברתית והמזרחית. בליקוט מאמרים והרהורים מהעשור האחרון שמואלוף מציע מבט עומק בשירתם של ארז ביטון, ברכה סרי, אמירה הס, מירי בן־שמחון, רוני סומק, יעקב ביטון ועד משוררי ערס־פואטיקה; בספרות של רונית מטלון ושמעון בלס; באמנות של אלי פטל ויוסף ששון צמח; ובמוזיקה המזרחית לאורך הדורות ועד ימינו; בסרטים "מתחת לאף", "הגנב מגנב פטור, "ביקור התזמורת", "אז'י איימה" ו"המלכה חנטרישה" – זאת כדי להעלות מתוך אוקיינוס הבושה אבני חן שנשכחו מההיסטוריה בישראל.
באמצעות התבוננות ביהלומי האמנות הוא מעמיד כתר קאנון עוצמתי של זוהר ויופי, שהולך ומקבל הכרה כחלק בלתי נפרד מהתרבות, הפוליטיקה, והכלכלה של החברה הישראלית.
בזמן כתיבת ועריכת הספר, שמואלוף יצא לחיים חדשים בברלין; בריאיון שהוא עורך עם האמן יוסף ששון צמח, נכד לרב הראשי של בגדד, שמתגורר באמסטרדם, ובמאמר על התרבות העברית-גרמנית, מסתמן לעינינו השינוי הדיאספורי בזמן אמת - מכתיבה על הגירה, להגירה עצמה. לאחר שנים שבהן בחן את תרבות הוריו והקולקטיב המזרחי, נדרש שמואלוף להגדרת מיקומו מחדש - בתוך אירופה - כיהודי מזרחי.
בנספח הספר מופיע ריאיון ייחודי שערך המשורר והסופר ד"ר אלמוג בהר, עם המשורר והעורך דורי מנור ועם שמואלוף. לספר נוספה אחרית דבר מאת ד"ר אלמוג בהר וד"ר יובל עברי, ששופכים אור על ההקשר שבתוכה נעה כתיבתו של שמואלוף.
*שימו לב - גרסה מודפסת של ספר זה נשלחת ישירות מההוצאה ולכן ייתכן עיכוב בקבלת המשולח