|
נכנסנו למכונית של טלי. חשבתי ששמעתי אנחה. -"מה את נאנחת?" שאלתי את טלי. -"אני? חשבתי שזו את." הביטה בי טלי בשאלה. -"אולי האוטו שלך נאנח... מסכן... חבוט..." צחקתי כשסגרתי את הדלת העקומה בחוזקה. -"חבוט, אבל נותן עבודה." טלי אהבה את האוטו שלה, "את יודעת איזה כוח יש לו? היא ניסתה להתניע, המכונית השתעלה מעט. -"אמרת משהו?" צחקתי... -"תצחקי..." אחרי השתעלות נוספת המכונית התעוררה לחיים. חשבתי ששמעתי מישהו אחר משתעל... המכונית זינקה מהחניה.
מיקי וטלי חברות טובות. בישוב קטן ושקט בצפון, בו כולם מכירים את כולם, וכולם יודעים כמעט הכל על כולם, קצת אקשן שיפר את השקט והשגרה, מתקבל בשמחה, ומיקי וטלי מתגייסות לפתור את התעלומה. בהומור שחרחר שאופייני להן, הן בוחנות וחוקרות. עם קצת מזל (בעצם הרבה), ועזרה מחברים,
|
|
ליאור קדרון, סופרת וציירת ובעלת עוד כמה מקצועות. גרה במעלות–תרשיחא וכותבת סיפורים מצחיקים. אין דבר טוב כמו צחוק וזה מה שהיא מביאה איתה אל תוך הספרים. ספרים נוספים שכתבה ואיירה: "פורש" "עלילות פורש בבגדד" "טל של סיפורים עד קצה האופק"
|