תמונת השער ממחישה את כל שנחוץ לדעת על הספר "מחשבות לא מאופסות" קודם שמאמצים אותו. מכונת המוח המפענחת את צופן ההגיגים, המכתמים, הייקו ומשפטי שיר, כדי להעלותם אל ההכרה ולאגדם לספר המאיר על הוויית קיומנו. הֵלך יקר, צרור את האוצר. ביום מעונן הוא יאיר לך את הדרך.
בימים אלה כשצעירים נוסעים למזרח לרכוש אמניות קרב עתיקות יומין, מציע הספר את אמנות זיכוך ההבעה של הלשון. אכן, האפוריזם - ברית של שתיקה עם המילה, צומת המפגש בין אזמל ההיגיון וריגשת הלב, היא סוגה עתיקת יומין ולה נציגים נכבדים בכל התרבויות והלשונות (כמו לה-רושפוקו הצרפתי, ניטשה הגרמני, ויילד האנגלי, לץ היהודי-פולני וכו'...).
קול באישה ערגה.
הרבה חלומות עלייה התייבשו על חבלי קליטה
האידיש מחלחלת בין הסדקים של הנשמה.
אחד לוקח ללב. השני – לכיס.
יותר משנוצץ הזהב, נוצצות העיניים הנעוצות בו.
לציניקן הגיון ברזל ולב חלוד.
הריגושים אוטמים את הרגשות
האדם הוא תבנית נוף חיידקיו.
העובדות מדברות בעד עצמן. השמועות – בעד אחרים.
הדחף הזה לטמון את ראשנו בארגז החול של ילדותנו.
בתרמילו של כל גולם טמון אפקט הפרפר.
ארץ נוכלת יושביה.