"מחר נעבוד. היום נענה למודעות דרושים, נחפש אהבה, ניסע באוטובוס, נמלא שאלונים, נכתוב שירים ונעביר איכשהו את הלילה. מחר נעבוד בוקע מה-open space: מרחב שבו שוב אי אפשר להפריד בפשטות בין הנייר שעליו נכתב השיר לבין הטופס הבירוקרטי, בין מחיצה משרדית למחיצות אתניות ומעמדיות, בין הכלכלה של המלים לכלכלות אחרות, בין לשון השיר ללשונות החוק או העיתון המחלחלות בה. בעולם שבו בעלי הון מטיפים לאהבה ואנשים אוהבים לפי תחשיבי כדאיות, שירי הספר מבקשים להם דרך לרגעים של מגע אנושי לא מחושב, ומזקקים בין עבודה ארעית אחת לשנייה נסים חטופים של בטלה: מחר נעבוד." עודד וולקשטיין, עורך הספר