גבר ואישה נפגשים בצ'רנוביל, שנים רבות אחרי האסון. נועם הוא עיתונאי ישראלי וסשה היא צלמת רוסייה־צרפתייה. הם מתאהבים, חיים יחד בפריז ומגדלים את בתם היחידה. בכל בוקר נועם זוכר שסשה היא האישה הכי מעניינת, הכי מסעירה, שפגש אי־פעם. ערב אחד הוא מגלה שסשה אוהבת גם מישהו. אחר כך מתגלגל סיפור אחר של אהבה ושל פרידה. שניהם שותים בלילות, ומתחלפים במגורים בדירה המשותפת כמו במשמרות במפעל. בימים שלו עם הילדה, נועם מראה לה ציפורים ומתעקש לדבר בעברית. בימים שבהם הוא נותר לבד, הוא מתגעגע לשתיהן. בזמן הזה פורצת מגפה עולמית. עכשיו נועם וסשה צריכים לשרטט מחדש את גבולות האהבה והמשפחה, ונועם מוכרח להבין מיהו בלעדיה.
מותר הוא רומן על אהבה, על ריסוק ועל התפכחות. זוהי כרוניקה של פרידה המצטיירת כמו הילוך איטי של קליע החודר את הבשר. אך זהו גם חשבון הנפש הנוקב שגבר עורך עם עצמו, עם חייו ובחירותיו.