זהו מחקר המציג מרקם עשיר, רב מימדי ורב גוני של השיח הפלסטיני על דמותה של המדינה הפלסטינית הרצויה, גבולותיה, צורת משטרה וקהילתה הפוליטית משלהי תקופת המנדט הבריטי ועד הכרזת העצמאות של המדינה הפלסטינית ב-1988. תוך שימוש במגוון אדיר של מקורות, משרטט דרזנין ביד אמן את התפתחותו של שיח פוליטי ואינטלקטואלי דינאמי ותוסס בין חברי הקהילות הפלסטיניות השונות בפזורה, בשטחים הפלסטיניים ובמדינת ישראל, בין אינטלקטואלים, עיתונאים, פעילי ארגונים ומנהיגים פוליטיים. הוא מנתח בכישרון תהליכי התפתחות וקווי המשכיות בהתמודדות האינטלקטואלית עם האתגר שהציונות הציבה בפני הפלסטינים, משלילה מוחלטת עד השלמה וניסיונות לגבש מודלים שונים של דו-קיום. הוא מציג תהליך מרתק בו רעיונות שעלו בתחילה בפריפריה של הזירה הפוליטית-אינטלקטואלית הפלסטינית ונתפסו כשוליים וחסרי חשיבות, נעו בהדרגה אל מרכז הדיון ואל צמתי ההכרעה הפוליטיים ונטמעו בהם, עד כדי שינוי פני הזירה לגמרי.
ספרו של דרזנין הוא דוגמה להיסטוריה אינטלקטואלית במיטבה המראה את הדינאמיקה בין רעיונות מדיניים לבין תהליכים פוליטיים וחברתיים. בתור שכזה, הוא מהווה תרומה חשובה ביותר למחקר על המחשבה והפוליטיקה הפלסטינית במאה ה-20, והוא עתיד להפוך לכלי חיוני, לא רק לחוקרי אקדמיה, אלא לכל אדם משכיל וסקרן, להבנה טובה יותר של הבעיה המרכזית בפניה ניצבת החברה בישראל.
פרופסור מאיר ליטבק, מרכז אליאנס ללימודים איראניים
החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב