הרומן מתאר מסע אנושי מרתק של צמיחה אישית של טלי, אישה, אימא, מרצה וחוקרת. הסיפור מתרחש בתקופת הקורונה, ומשהו בתחושת חוסר הוודאות האפוקליפטית מאפשר לטלי לגלות בעצמה רבדים חדשים, לבחון לעומק את יחסיה עם סביבתה הקרובה, להרהר במסע שהיא עוברת כאימא, ולספר את סיפור ההורות המורכבת שלה לדניאל בנה, שנחשב "אחר" בעיני החברה. להשיל קליפות וסודות.
הסיפור מהווה השראה לאימהות ולהורים בהתמודדות שלהם עם גידול ילדים אל מול החברה ואל מול עצמם.
מעבר לסיפור המרתק וסיומו המפתיע, הספר מעביר מסר חברתי על יחס החברה למי שמוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים. בימים אלה, כשזכויות הפרט וזכויות יסוד נמצאות במוקד השיח הציבורי, הספר מטיל זרקור על אוכלוסייה שאינה מקבלת את תשומת הלב לה היא ראויה
ידוע כי מלחמות מגדילות ילודה, והרומן הזה הוא פרי של תקופה לא פשוטה של מלחמה בנגיף הקורונה, ושל מלחמה פנימית של גיבורת הספר, טלי, שמסתיימת בתובנות משמעותיות מהמסע שלה.
הרומן מעביר מסר אופטימי של אהבת אדם, אהבה לחופש, לטבע, רצון לתיקון עולם. כל הורה באשר הוא יוכל להזדהות עם המסע שעוברת טלי, גיבורת הספר, ועם התובנות שלה על אימהות והורות.