סיפור חייו של תת-אלוף דוד לסקוב (1989-1903) אינו רק ביוגרפיה אישית. זהו סיפור על תקופה, על ציונות, על התמסרות מוחלטת לצורכי העם והמדינה. בבסיס דרכו המיוחדת של לסקוב פעל כוח מרכזי אחד ועקבי: כוח המנוע היצירתי, המרץ והמוטיבציה הבלתי נדלית לתרום למדינה ולבטחונה.
לסקוב, שנולד ברוסיה בתחילת המאה ה-20, עלה ארצה לאחר מסע רצוף תלאות, למד אדריכלות בטכניון והתנדב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס לצה"ל ושירת בו יותר מארבעים שנה, עד יומו האחרון. לסקוב מילא תפקידי פיקוד בחיל ההנדסה, הקים את יחידת הפיתוח של חיל ההנדסה (יפת"ח), ופיתח אמצעי לחימה רבים ששימשו את צה"ל במלחמות ישראל, ובהם מטעני ה"למ"ד" שהרסו את העמדות הירדניות בקו העירוני בירושלים במלחמת ששת הימים, וגשר הגלילים שמילא תפקיד משמעותי בצליחתה של תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים.
סיפור חייו של לסקוב הוא גם סיפורו של חיל ההנדסה בצה"ל ושל האנשים שהלכו איתו לאורך הדרך, שותפיו למפעלו הייחודי; זהו גם סיפורה של יחידת יפת"ח, הממשיכה עד היום לספק לצה"ל פתרונות יצירתיים לצרכיו המשתנים.