"אם חשבתי שהחיים שלי כפי שהכרתי אותם הם סיפור של הישרדות, ששילמתי את החוב שלי לכאב, ששבעתי קשיים ואירועים שלא אמורים להיות חלק מסיפור חיים רגיל – אז התברר שהמציאות תכננה לי שיעור אכזרי בהרבה".
מה קורה כשהמציאות המוכרת מתנפצת לרסיסים ברגע אחד? "לרקוד על שברי זכוכית" הוא רומן סוחף ומטלטל, המגולל את מסעה של נועה שנלכדת בתוך סיוט כפול: ליבה מרוסק מבגידה אכזרית, וגופה קורס לתוך מחלה נדירה הזועקת את מה שהנפש שתקה. בין צלקות עבר שמעולם לא הגלידו למאבקי הישרדות בהווה, זהו סיפור השראה עוצר נשימה על הכוח לקום מההריסות, לאחות את השברים ולבחור בחיים מחדש – נגד כל הסיכויים.
סיגלית שני מביאה אל הדף סיפור אמיץ וחשוף ברומן הביכורים שלה. "לרקוד על שברי זכוכית" - המבוסס על סיפור אמיתי, הוא מסמך רגשי נוקב המזמין את הקוראים להביט לכאב בעיניים, ולגלות שגם ברגעים שבהם הגוף הופך לכלא והמציאות מתנפצת לרסיסים – הרוח האנושית חזקה מכול.
טעימה מהספר:
פרק 1
השבר
אם חשבתי שהחיים שלי כפי שהכרתי אותם הם סיפור של הישרדות, ששילמתי את החוב שלי לכאב, ששבעתי קשיים ואירועים שלא אמורים להיות חלק מסיפור חיים רגיל – אז התברר שהמציאות תכננה לי שיעור אכזרי בהרבה. היום שבו קיבלתי את ההודעה ההיא כפה עליי להבין כאב אמיתי מהו; לא כזה ששורף את הבשר או חודר לעצמות, אלא כזה ששורף את הנשמה מבפנים; כאב שאי־אפשר להתלונן עליו בדיעבד או לבקש עבורו משכך, כאב שמעמיד אותך עירומה מול החיים וגורם לך לתהות: כמה עוד הנפש הזו מסוגלת לשאת?
רק באותו רגע הבנתי שכל מה שתפסתי עד אז כקשה ובלתי נסבל – הניתוחים, הצלקות, הבדידות בחדרים הקרים – היה רק הכנה לדבר האמיתי, או אולי אשליה של שליטה. חשבתי שאני מכירה את הסבל מקרוב, שאני יודעת מה הגבול שלי, אבל אז הגיעה נקודת השבר – שבה הכול פשוט התפרק.
נקודת השבר לא הגיעה בצרחה ולא עם אורות ניאון של חדר ניתוח. היא הגיעה בשקט, בהודעה קצרה וחדה שקפצה על המסך; הודעה אחת שתשנה את כל מי שאני, את האיש שלי, את הבית שבנינו ואת כל החיים שדמיינו יחד. באותו רגע התפרים של הילדה מניו יורק נפתחו שוב, אבל הפעם לא היה רופא לסגור אותם.
רגע ההודעה תפס אותי לבד, בלי אף יד להיאחז בה כשהקרקע נשמטת. התחלתי לקרוא, ובתוך רגעים דפיקות הלב שלי החלו להשתולל בטירוף, הן זינקו למאתיים, צנחו למאה, ושוב טיפסו מעלה, כאילו הלב מנסה לברוח מהחזה שלי לפני שהכול קורס.
המוח האנושי הוא מנגנון הישרדותי מוזר – ברגעים מסוימים הוא פשוט מסרב להאמין למה שהעיניים רואות. הוא מחפש סדקים בסיפור, טעויות דפוס, איזה שביב של תקווה שיצעק שזה לא קורה באמת. נאחזתי בכל כוחי במחשבה שאולי לא הבנתי נכון, שזו רק טעות בהבנת הנקרא. אבל ככל שהמילים הדהדו בראשי, הבנתי שאני מבינה כל מילה. וכל מילה הייתה סכין משוננת שננעצה לי בלב והסתובבה שם לאט, קורעת לגזרים כל דבר שהיה פעם בטוח ומוכר.
זו הייתה הזיה מוחלטת. כאילו מישהו עומד מולי ומתעקש שהשמיים ירוקים, בזמן שאני רואה במו עיניי שהם כחולים. ההודעה הזו חתכה את הזמן לשניים: החיים שלפני, והחיים שאחרי.
בדקות הראשונות לא היה פחד, וגם הבכי עוד לא מצא את דרכו החוצה. היה רק נתק חשמלי במוח ושיתוק מוחלט. הרגשתי שהגוף שלי נאלם, כאילו הפסיק להיות שלי והפך לגוף זר. ובתוך הדממה הזו רק הלב ממשיך לפעום בעוצמה לא אנושית, נשלף מהחזה בכל פעימה וחוזר אליו כמו סטירה מצלצלת. הגוף נדם, העולם נעלם, וכל מה שנשאר היה המקצב האלים הזה – תזכורת יחידה לכך שאני עדיין קיימת בתוך השבר.
ככל שהלב המשיך לרוץ בלי יעד ובלי שליטה, הבנתי שמשהו כאן השתנה לנצח. גם אם באותו רגע לא היה לזה שם, משהו בתוכי קרס, כמו מגדל קלפים ברוח או ארמון חול שגל ענק שטף כאילו לא היה מעולם. זה היה הרגע שבו כל מה שהכרתי כאמת – על המשפחה שלנו, על הזוגיות, על המקום שלי בעולם – פשוט התערער.
ביום הזה הבנתי שחייתי בתוך טשטוש אחד גדול, בתוך הונאה לא מכוונת שיצרתי בעצמי עם השנים כשהסכמתי להיות בשביל כולם: האישה שלא עושה עניין, זאת שתמיד מסתדרת, זאת שמחזיקה את כל העולם מסביבה שלא יתפרק. וברגע אחד המסכה הזו נפלה, בלי התראה. פתאום, בין השברים, ראיתי אותי – אישה שכל מה שהנשמה שלה צריכה זו הכרה; אישה שרק מחפשת שיאהבו אותה כפי שהיא, בלי לנסות לשנות, לשייף או ללטש כדי שתתאים לאיזו תבנית של מישהו.
כשהמסכה נפלה נחשפתי לא רק בפני עצמי, אלא גם בפני מי שחי איתי ובנה איתי חיים שלמים. הייתי הכי חשופה שיש. כאילו תלשו ממני את הבגדים בבת אחת והשאירו אותי עירומה, מבוישת ופגועה עד עמקי נשמתי. הרגעים היחידים שבהם הרגשתי "אני" באמת לאורך השנים היו אלו שבהם קיבלתי מקום ואהבה ללא תנאים; מקום שבו יכולתי להיות אני – על כל השריטות שלי, בנפש ובגוף – ולהרגיש שאני מספיקה.
כל חיי הרגשתי שונה, לא שייכת, כאילו אני טעות אחת גדולה של הטבע. בזמנו אבא שלי הוא שהציל אותי מהתחושה הזאת. תמיד נתן לי להרגיש שאני כל עולמו, שהוא יקריב את עצמו למעני בלי להסס. הוא צרב בי את האמונה שמי שבאמת אוהב אותי – לעולם, אבל לעולם, לא יפגע בי.
ההודעה שקפצה על המסך ניפצה את סלע קיומי לרסיסים. האדם שהיה אמור להמשיך את דרכו של אבא, זה שנשבע לאהוב אותי ולהגן עליי, הוא שהשאיר אותי חשופה ופצועה מול המציאות.
באותו רגע, בתוך השקט המאיים של ההודעה, נזכרתי בו. זה היה ערב שקט, הרבה לפני שהסערות התחילו. הייתי רק בת שמונה, לא הרבה אחרי שחזרנו מניו יורק, מהניתוחים, מהכאב ההוא שחשבתי שהוא הכי חזק שקיים. אבא שלח יד אל כיס חולצתו והוציא מעטפה לבנה, קטנה ופשוטה. הוא אחז בה בזהירות, בכבוד כזה, כאילו מדובר בחפץ שביר שיכול להתפורר בין האצבעות בכל רגע.
"נועה שלי", הוא אמר בקול שקט ובמבט שהייתה בו עוצמה שלא הכרתי, "אני יודע שאת חושבת שאת יכולה לנצח את העולם לבד. אני מאמין בך. אבל החיים... לחיים יש דרך להפתיע. כתבתי לך כאן משהו. שמרי את זה ליום סגריר, ליום שבו תרגישי שנגמרו לך כל התשובות".
לקחתי ממנו את המעטפה. היא הייתה קלה כל כך, כמעט חסרת משקל, אבל המבט שלו נתן לה כובד של אבנים. "אני לא אצטרך את זה, אבא", אמרתי לו בחיוך בטוח של מישהי שעוד לא יודעת כלום על החיים, או על תהומות. הוא לא ענה. הוא רק חייך חיוך עצוב, כזה שרואה למרחקים, וסגר את כף היד שלי על הנייר בכוח רך.
"רק תבטיחי לי", הוא ביקש בקול נמוך, "שתפתחי את זה רק כשתרגישי שבאמת אין מוצא".
הבטחתי לו. דחפתי את המעטפה עמוק למגירה, קברתי אותה מתחת לערמות של שגרה ותוכניות גדולות. כמה תמימה הייתי אז. כמה רחוקה מההבנה שהיום הסגריר הזה לא סתם מתקרב, אלא עומד לשטוף בשיטפון אחד את כל מה שבניתי.
הייתי בטוחה שאני יודעת מי אני: המצחיקה, השטותניקית, האמיצה והרגישה. אבל אז, מול השבר הזה, כשהנפש שלי ספגה מכה אנושה כל כך, נאלצתי לשאול את עצמי מחדש: מי אני באמת, בלי קשר לערך שלי דרך העיניים של אחרים? מי אני כשאין לי יותר את המקום המוגן שחשבתי שיש לי?
בתוך ההרס הזה הרגשתי אותה. הילדה ההיא שעברה ניתוחים ובדידות ופחד מעולם לא באמת נעלמה. היא תמיד ישבה שם, בפינה הכי פנימית של הנשמה שלי, מחכה בשקט שאראה אותה. אבל איך אני יכולה להחיות אותה כשמסביב הכול קורס? איך אני יכולה להבטיח לה שיהיה טוב כשזה מרגיש כמו שקר גס?
אני יודעת שאני חייבת לשמור עליה בכל מחיר. עוד פגיעה אחת, עוד רסיס של בגידה, והיא עלולה להיעלם לגמרי. ואם היא תיעלם – גם אני כבר לא אהיה. הילדה הזו היא נועה הקטנה; נועה שנשמתה כאבה מהרגע שהגיעה לעולם, וכל מה שביקשה אי פעם היה רק מעט שקט. ייקח לי זמן למצוא אותה שוב. זה יקרה לי רק כאישה בוגרת שאזכה להרגיש שוב מוגנת ואהובה באמת.
עד רגע ההודעה הרגשתי שאני כבר בחצי הדרך חזרה אליה, תהליך שלקח לא מעט זמן. אבל המילים שקיפצו מהמסך העיפו אותי שנות אור לאחור. נקודת השבר לא סתם הפילה אותי, היא השליכה אותי לבור עמוק וחשוך, רחוק מאוד מהמרגוע שנועה הקטנה עדיין חיכתה לו.
משימת העל של אינדיבוק היא לאפשר לכמה שיותר סופרים וסופרות להפיץ לעולם את הסיפורים והמסרים שלהם, לתת לקוראים חופש בחירה והעשיר את כוח הקריאה בעולם שלהם. אנחנו אוהבים ספרים, סיפורים ולמידה, בדיוק כמוכם, אנו מאמינים שסיפורים מעצבים את מי שאנחנו כבני אדם ומילים יכולות להעצים ולשנות את העולם שסביבנו.קצת על ספרים אלקטרוניים / דיגיטלייםאינדיבוק היא חלק אינטגראלי מהמהפכה של ספרים אלקטרוניים בשפה עברית להורדה, מהפכה אשר פתחה את שוק הספרים בפני המון סופרים וסופרות חדשים ומוכשרים ובעיקר חשפה את הקוראים הישראלים לעוד מבחר עצום ומרתק של ספרים בשלל נושאים וז'אנרים.
ספר אלקטרוני או ספר דיגיטלי (שני שמות שונים לאותו המוצר...) הוא בפשטות ספר אשר במקום להדפיס אותו על נייר, לכרוך, לשלוח ללקוח אשר יקרא אותו באופן ידני, מופק כל כולו באופן דיגיטלי בקובץ ממוחשב שנקרא איפאב – סטנדרט עולמי לקריאה דיגיטלית. ספרים אלקטרוניים אינם מודפסים כלל אלא רק מוקלדים והתוצר הסופי הוא קובץ איפאב ממוחשב אשר נקרא במחשב, בסמארטפון ובמקרים רבים באמצעות מכשיר ייעודי לקריאת ספרים דיגיטליים שכאלו. הטקסטים בספר אלקטרוני זהים כמובן לאותו הספר בגרסה המודפסת והפיזית שלו, פשוט אין דפים מנייר והספר יכול כמובן להגיע אליכם מידית, בכמה הקלקות על העכבר דרך אתר חנות הספרים האלקטרוניים Indiebook. אתם כאמור יכולים ליהנות, להעשיר את עצמכם ולקרוא בספרים אלקטרוניים בעברית להורדה במכשירים מגוונים נוספים – במחשב אישי או נייד, בסמארטפון שלכם, בטאבלט או בקוראי ספרים דיגיטליים אחרים. למעשה, הורדת ספרים בשפה העברית מעולם לא הייתה נוחה, זמינה ונגישה כפי שהיא כיום, דרך הקטלוג העצום והמתעדכן של הורדת ספרים בעברית דרך אינדיבוק. נציין כי אם בעבר היו לעיתים בעיות מבחינת השפה העברית ספרים דיגיטליים – כי העברית נכתבת ונקראת "הפוך" מרוב השפות האחרות בעולם, בעיקר עברית ספרים דיגיטליים היא הפוכה בהשוואה לשפות הלטיניות – אבל כיום אין כלל בעיות טכניות כאלו. עברית ספרים דיגיטליים מוצגת היטב, מימין לשמאל וללא תקלות ויזואליות.חשיפה רחבה לסופרים חדשים ולז'אנרים שאתם באמת רוצים!העלייה בפופולאריות של ספרים אלקטרוניים בעברית להורדה יצרה הן גידול בקריאה בישראל אך היבט חשוב נוסף הוא שספרים דיגיטליים מאפשרים לכם כקוראים חשיפה רחבה וחופשית יותר לסופרים חדשים וכמו כן לז'אנרים ספרותיים שאתם באמת רוצים ורוצות לקרוא. לצד תמחור נגיש יותר מספר מודפס ויחד עם היתרון הסביבתי המובהק של ספרים דיגיטליים דרך אינדיבוק, הפורמט הדיגיטלי הביא לפריחה של סופרים וסופרות עצמאיים, לפריחה מרתקת ומבורכת בז'אנר ספרות המתח, הארוטיקה, שירה ושל סיפורים רבים מאוד שאחרת לא היו רואים אור.אינדיבוק מובילה את המהפכה של ספרים דיגיטליים בשפה העברית בישראל ומציעה פלטפורמה נוחה, נגישה, משתלמת ואיכותית הן לקוראים וקוראות המחפשים דרך מעולה לצריכת מגוון ספרים מרתקים והן ליוצרים ויוצרות המחפשים אפיק לפרסם לציבור את מרכולתם היצירתית ולקבל על כך תגמול הוגן ונאה.
