בשנת 1937 נשלח ארנסט המינגווי לספרד כדי לסקר את מלחמת האזרחים. כעבור שלוש שנים סיים לכתוב את הרומן הגדול למי צלצלו הפעמונים: סיפורו של אמריקאי צעיר מהבריגדות הבינלאומיות שסופח ליחידת גרילה בהרי ספרד. זהו סיפור אודות נאמנות ואומץ, אהבה ותבוסה ומותו הטרגי של אידאל.
המינגוויי מתעלה על עצמו ברומן זה, אם בתאור אהבתו של ג´ורדן למריה היפה, בתיאור הקרב האחרון של אל סורדו, או בחיקוי המלגלג של לה פסיונרה, ובעיקר בסרובו להאמין בגורל העיוור. הוא מצליח ליצור רומן שהוא בעת ובעונה אחת נדיר ויפה, אך גם פראי ועצמתי, מרגש אך גם חכם.
ארנסט מילר הֶמינגוויי (באנגלית: Ernest Miller Hemingway; 21 ביולי 1899 - 2 ביולי 1961) היה סופר ועיתונאי אמריקאי. סגנונו הספרותי הייחודי, המאופיין בשפה תמציתית ובמשפטים דקלרטיביים קצרים, השפיע רבות על הפרוזה במאה ה-20, וכמה מספריו נחשבים כיום ליצירות מופת. המינגוויי זכה בפרס פוליצר בשנת 1953 על ספרו "הזקן והים", ובפרס נובל לספרות בשנת 1954.