דניאל שמואלי העביר ימים ארוכים בעזה, ומרגע ששוחרר הוא מנסה להתברג חזרה בחברה.
בני משפחתו ושטיינר, חברו לפלוגה, דוחקים בו, כל אחד בדרכו, להתעשת, לקחת את עצמו בידיים ולהניח לעבר.
אך קול פנימי, כפייתי, רודה בדניאל ומזכיר לו ללא הרף את כל מה שהוא לא מסוגל לשכוח.
כשצו המילואים מגיע, והפרשנים בטלוויזיה מדברים על האפשרות ליציאה למבצע נוסף, מצבו של דניאל מידרדר עוד יותר.