עומר – קיבוצניק מצפון הארץ, התגייס לצה"ל עם סכין בין השיניים ורעל בדם. הוא חלם להיות החייל הכי קרבי, הכי טוב. אבל במהלך שגרת הסיורים השוחקת שבגבול ישראל-עזה, הוא מתפכח ומבין שיש לו עוד הרבה חיים לחיות, והרבה טיולים לעשות וחברה אחת שהוא אוהב – למרות שהוא עדיין לא אמר לה את זה.
שגרת הסיור של ליל שבת מתובלת בניגון מהקידוש שלא נגמר, בתשוקה לסיגריה וקפה בשטח ובאחוות רעים. אף אחד מהלוחמים הללו לא יכול לדמיין לאן יוביל אותו הלילה האפל הזה.
"אני מתחיל להבין. פטיש חם זה הדיווח בקשר שיורים עלינו, שאנחנו תחת אש. אני שומע את נווה צועק בקשר לחמ"ל במוצב ומנסה להבין מאיפה יורים. אני לא שומע יריות, אני לא שומע נפילות. נווה כבר פתח את הדלת שלו כדי לפרוק מהרכב. גם נדב ורומיאו עם הדלתות שלהם פתוחות ומוכנים לפריקה, אז גם אני פתחתי. אני עדיין נמצא בשוק שלי. העולם מסתובב, בא לי להקיא. הסתכלתי אחורה כי לשם נווה, נדב ורומיאו מסתכלים. פגיעה ישירה. הרכב של בני חטף פגיעה ישירה מקדימה מטיל כלשהו. אש חזקה בולעת את המנוע של הרכב. האינסטינקט אומר לי לצאת מהרכב ולרוץ ליערות שמשמאלנו כי אנחנו הבאים בתור לחטוף פגיעה ישירה. אבל אני לא רץ לשם כי אני רואה את נווה ונדב רצים אל הרכב של בני, אז גם אני רץ לשם ורומיאו אחרי."
לילה במנהרה מתאר בשפה חיילית, צעירה ועכשווית, אך גם רגישה ומלאת תשוקה, את שגרת חייהם של גברים צעירים ששומרים על גבול המדינה, בלילה שישנה את חייהם לנצח. זהו סיפור על חברות ואחווה ועל האומץ שנדרש ברגע מחריד אחד.
נקודת המבט של גיבור הסיפור מאפשרת לנו להציץ על הווי החיים של לוחמים צעירים בצבא שמהווים – כל אחד בדרכו – את הרקמה הססגונית שממנה מורכבת החברה הישראלית.
רועי שוע-חיים נולד בברוקלין ניו יורק וגדל בקהילה יהודית בניו ג'רזי. לאחר שסיים תיכון, עלה לישראל במסגרת גרעין צבר שמסייע לחיילים בודדים לאורך השירות הצבאי. במהלך השנים האלו התגורר בקיבוץ שמיר שבצפון הארץ ושם הוא מצא את השביל, הסלע והנוף.
זהו ספר הביכורים שלו.