ספר הביכורים של נעם פרתום הוא התפרצות הר געש של עוצמות לשונית, רגשיות ואינטלקטואליות. פרתום מחברת כתיבה פופית, פרפורמטיבית או בימתית, שמצטיינת במוזיקה סוחפת, עיצוב דרמטי מוקפד והומור עצמי חודר, עם מסורות עשירות ומורכבות הלקוחות מתולדות השירה, ובעיקר עם מסורת שירת הנשים העברית במאה העשרים. "מבחינתי הכתיבה היא חדר סימבולי כזה – מעין מעבדה שביכולתי להסתגר בתוכה ובאמצעות ניסויים והמצאות בלשון לזמן ולהעלות מהאוב – כבמין סיאנס פואטי ורגשי – שלל יוצרות ומשוררות ולשוחח איתן". נעם פרתום על כתיבת ספרה.