"הלו, שלום. זה הטלפון של לילי אטיאס?" חמש וחצי שנים לילי כבר לא קיימת. לילי מתה. "סליחה, מי את בבקשה?" אני מנסה להדוף את ענני הצל. "לילי, זאת אֵלָה. את לא מזהה? את לא מבינה כמה זמן שרפתי כדי לחפש אותך. זה ממש פיקוח נפש, ויוויאן, אימא שלך, אישה טובה וצדיקה כל כך..." אֵלָה אדלר? הראש טס, איך מנתקים סיוט? "זאת טעות." אני אומרת, ספק לעצמי ספק לאֵלָה. "לילי, זאת לא טעות ולא נעליים. לא עבר לך להיות שקרנית? תעלי על מטוס, תארזי את הגאווה שלך ותבואי לתת כבוד למי שהביאה אותך בצער וכאב לעולם." "אימא שלי במצב קשה?" האוויר בחדר נהיה דחוס "לילי, היא מאושפזת, את צריכה להגיע מהר, שתספיקי לבקש ממנה סליחה, שברת לה את הלב את חייבת לה לפחות את זה." אני צריכה לבקש סליחה ממנה? "לילי, את שמעת אותי?" "כן" עניתי וניתקתי. כשאלוהים נותן סימן חייבים להקשיב...
שיחת טלפון בודדה, ניערה רסיסי אבק של חיים שלמים, והובילה לרצף אירועים מסחרר וסוחף. ספר בועט על תקווה, כאב ובחירה.
רומן הביכורים של מיטל בר זוהר, שנוגע בנשמה, על בחורה שלא מוכנה לוותר ובוחרת בחיים.
אנחנו ממש אהבנו!1 דירוגים
krausadi@zahav.net.il10/12/2016
"לאלה הוא רומן הביכורים של סופרת נפלאה, מיטל בר זוהר.
במשך השנים יצא לי לקרוא לא מעט ספרים שעניינם יחסים משפחתיים בצל טרגדיות כאלו ואחרות. כמעט תמיד ניצבת הטרגדיה בלב לבה של העלילה. יש לה יישות משל עצמה, שסביבה נעות הדמויות בזהירות מירבית.
הפעם זכיתי להתוודע לסגנון כתיבה שונה, מרענן ולא שגרתי. בכתיבה קולחת ומסקרנת משרטטת מיטל בר זוהר את דמותה של הגיבורה, לאלה. בחורה- אישה, שניחנה באומץ, שמחת חיים וגם הרבה יופי.
לילי היא בת הזקונים של ויוויאן ומוריס אטיאס. אחות יחידה לחמישה בנים. ויוויאן, בת לניצולי שואה ואחותה של אנה, נישאת למוריס אטיאס, שלוקח אותה מבית ילדותה (נכון יותר, מציל אותה) למקום שממנו תמיד תראה את הים שהיא אוהבת. חמישה בנים נולדים לה במשך השנים ואף בת. עד ללידתה של לילי. יפה, גבוהה אך לא בדיוק משאת לבה של ויוויאן…. למה? את זה תצטרכו לקרוא בעצמכם.
לילי גדלה בצלן המעיק של הציפייה והאכזבה. היינו חושבים שכל העומס הזה ישא עמו דיכאון, עגמומיות, כעסים, רגשות נקמה… ההיפך מכך. היא נולדה עם טוב לב ושמחת חיים. יופיה אינו מסובב את ראשה וגם לא מפריע לדבקות במטרה: לאהוב את מה שיש. ואם מה שיש זה להיות גבוהה מידי, או תלמידה גרועה ורחפנית, היא תעשה הכל כדי להמשיך את החיים שיועדו לה בעיניים פקוחות, ללא אשליות וללא פשרות.
רובד מעניין נוסף הוא הדיאלוג הנוקב והעמוק בין הדמויות, הגיבורה ובורא עולם, שמוסיף מימד נוסף לעלילה ולמחשבות על החיים וציווי הבחירה שבתוכם.
.
מי זאת לאלה אתם ודאי תוהים ? ומה קורה כשהחיים נהיים באמת בלתי אפשריים? כבר אמרנו, תקראו ותדעו.
ממליצה בחום רב ומצפה לקרוא את ספריה הבאים של מיטל בר זוהר, סופרת מוכשרת בעלת סגנון כתיבה יפהפה ורענן."
במשך השנים יצא לי לקרוא לא מעט ספרים שעניינם יחסים משפחתיים בצל טרגדיות כאלו ואחרות. כמעט תמיד ניצבת הטרגדיה בלב לבה של העלילה. יש לה יישות משל עצמה, שסביבה נעות הדמויות בזהירות מירבית.
הפעם זכיתי להתוודע לסגנון כתיבה שונה, מרענן ולא שגרתי. בכתיבה קולחת ומסקרנת משרטטת מיטל בר זוהר את דמותה של הגיבורה, לאלה. בחורה- אישה, שניחנה באומץ, שמחת חיים וגם הרבה יופי.
לילי היא בת הזקונים של ויוויאן ומוריס אטיאס. אחות יחידה לחמישה בנים. ויוויאן, בת לניצולי שואה ואחותה של אנה, נישאת למוריס אטיאס, שלוקח אותה מבית ילדותה (נכון יותר, מציל אותה) למקום שממנו תמיד תראה את הים שהיא אוהבת. חמישה בנים נולדים לה במשך השנים ואף בת. עד ללידתה של לילי. יפה, גבוהה אך לא בדיוק משאת לבה של ויוויאן…. למה? את זה תצטרכו לקרוא בעצמכם.
לילי גדלה בצלן המעיק של הציפייה והאכזבה. היינו חושבים שכל העומס הזה ישא עמו דיכאון, עגמומיות, כעסים, רגשות נקמה… ההיפך מכך. היא נולדה עם טוב לב ושמחת חיים. יופיה אינו מסובב את ראשה וגם לא מפריע לדבקות במטרה: לאהוב את מה שיש. ואם מה שיש זה להיות גבוהה מידי, או תלמידה גרועה ורחפנית, היא תעשה הכל כדי להמשיך את החיים שיועדו לה בעיניים פקוחות, ללא אשליות וללא פשרות.
רובד מעניין נוסף הוא הדיאלוג הנוקב והעמוק בין הדמויות, הגיבורה ובורא עולם, שמוסיף מימד נוסף לעלילה ולמחשבות על החיים וציווי הבחירה שבתוכם.
.
מי זאת לאלה אתם ודאי תוהים ? ומה קורה כשהחיים נהיים באמת בלתי אפשריים? כבר אמרנו, תקראו ותדעו.
ממליצה בחום רב ומצפה לקרוא את ספריה הבאים של מיטל בר זוהר, סופרת מוכשרת בעלת סגנון כתיבה יפהפה ורענן."