פטר שטיין, גיבור כתרהברזל, הוא דמות יוצאת דופן בגלריית הדמויות של אהרןאפלפלד. הוא צלח את מסלול ההכשרה בצבא האוסטרו־הונגרי בהצטיינות, פיקד בעוז על חיילים בקרבות, ובסופו של דבר אף זכה בעיטור הגבורה הגבוה ביותר, כתר הברזל. עתה, לאחר שפרש מהצבא, נתון פטר לעצמו, שרוי באווירה נינוחה. כל דבר במקומו והכול מתנהל בעצלתיים.
ואולם, אצל אפלפלד כמו אצל אפלפלד, מתברר עד מהרה, כי הסדר, השקט והביטחון, אינם אלא אחיזת עיניים. מתחתם רוחשים כוחות הרסניים, אפלים, המחפשים מוצא. אלה אוצרים עוצמה ומבשרים התפרצות חובקת כול.
על הרקע הזה מנסה פטר להבין את חייו ואת חייהם של האנשים היקרים לו: הוריו, אחותו האהובה והמוכשרת שמתה בדמי ימיה, חבריו בצבא, הצעירה הנוצרייה ששירתה בביתם והוא היה כרוך אחריה, ואחרים. פטר דולה מזיכרונו תמונות ובוחן אותן באור חזק וממוקד המוציא אותן מפשוטן.
כתר הברזל הוא רומן שעניינו התמודדות אמיצה ומיוחדת עם שכול, בדידות, סביבה עוינת וגורל מתעתע. הוא גם ספר על דרך התגבשותו המיוחדת של אמן. שכן עבור פטר, הצבא, על המשמעת הנוקשה שלו, ייסורי הגוף והנפש, הוא גם מסלול הכשרה מצוין למי שמבקש להכשיר את עצמו להיות סופר של אמת.
אפלפלד נוגע כאן, בדרכו המיוחדת והמרתקת, בסוגיית הגוף והנפש, בעיקר בהקשרה האמנותי. מבחינתו, ואנו חווים זאת בכל שורה בספר, הרוחני, המטפיסי, וקל וחומר האידאולוגי, ראויים להתייחסות רק אם הם צומחים מהגופני, הפרטי־הממשי, ורק אם יש להם שורש החותר באדמה.
כתרהברזל הוא הישג אמנותי מרהיב של סופר ישראלי, שצוין בכתב עת יוקרתי בארצות הברית כ"אחד מחמישים הסופרים מעוררי ההשראה הגדולים בעולם". (יגאל שוורץ)