חמישה סיפורי בריחה, פרי עטם של יובל בן עמי, חגית גרוסמן, זוהר טשרטוק, שהם סמיט ותמי לבנת מלכה, בעריכתו של יותם שווימר. "כתיבה על בריחה היא כתיבה על כפילויות: על היש ועל האין; על מה שהושג ועל מה שמשוועים לו; על ההימלטות ועל חוסר היכולת לזוז. למעשה, הבריחה מכילה בתוכה את אי-הבריחה; הבריחה היא פנטזיה אבל היא תמיד גם מציאות." כתב שווימר בפתח הדבר לאסופה, ועל כך נוסיף שהבריחה מתחוללת בכולנו, בתוכנו, אפילו בכל יום בחיינו.