רומן היסטורי, כתוב בצורה יפה וקולחת ומתובל בהומור.
הספר פורס יריעת חיים רבת אירועים של משפחה יהודית באירן ובארץ, מסופר בידי אחד מבניה.
בטיוליו ברחובותיה ובגניה של רמת אביב ג' עם כלבו בינגו, לאחר פרישתו לגמלאות, כאשר הוא סוקר את קורות חייו, הוא מוצא דמיון מפתיע בין אירועים הרי גורל שחווה בישראל, לבין אירועים דומים שאירעו לאביו ולסבו באירן בשנות העשרים של המאה העשרים. בצל אותם אירועים, הוא מגולל לפנינו את קורותיהם הם ואת קורותיו הוא, שחושפים מאורעות נפתלים שבהם נשזרים חלום ומציאות, חיים ומוות, זדון ורצון טוב, שרירות לב ורוחב לב, וגם לא נפקדות החמצות, שגיאות ומשוגות, שאותן יש לייחס כמובן לכוחות זדון דמוניים, על פי מיטב המסורת הפרסית.
"ילד מעברה, אילם למחצה ולשיעורין", מתאר את עצמו גיבור הספר, מישאל חכימי, שהיה בין אלה שנצרפו מילדותם בכור ההיתוך הישראלי, החל מתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת, שמאבקיו העיקשים לקידום והצלחה הביאוהו לבסוף אל סף מחוז חפצו, שהיה אמור להובילו גם לחלום הנשגב המובטח, אך נתקל בחומות בצורות שאותן לא שיער.
משה אהרוני הוא בוגר האוניברסיטה העברית בספרות עברית ולשון עברית. למד מנהל עסקים לתואר שני, ושפות. עסק במשך 45 שנים במקצועות המחשוב (הייטק) בתפקידי ניתוח מערכות, תכנות וניהול פרויקטים.
הספר ירח פרסי הוא ספר ביכורים שלו