בהיותו תינוק, ננטש חואן טנוריו באסם של מנזר האחיות דֶה מאדרֶה סגראדה. הוא גדל בין הנזירות, ניהל חיי טוהרה וקדושה, ושאיפת חייו היתה להפוך לכומר, כמו אביו הרוחני פאדרֶה מיגל אנטוניו.
אולם החיים תיכננו בעבורו גורל אחר... באירוע ששינה את חייו, שאותו הוא מכנה "ההתגלות האלוהית הראשונה שלי", הוא נכנס בטעות לחדרה של הנזירה הצעירה תרזה, ורואה אותה מבצעת טקס התייחדות עם האל.
הוא בורח מן המקום בבהלה, אולם אותו רגע של תענוג מזוקק שחוותה הנזירה הצעירה יהפוך עד מהרה לפסגת שאיפותיו ולתכלית חייו של מי שייוודע לימים בשם דון ז'ואן טנוריו - המאהב הגדול בכל הזמנים.
הימים הם ימי תור הזהב בספרד. הזהב נשפך כמים בעיר סביליה - השער של האימפריה הספרדית החזקה - ומוריד את ערכם של הכסף, הנישואין והאהבה. מול חיי ההוללות והניוון ניצב האינקוויזיטור פְרֵיי איגנסיו, שנלחם בכל סוגי ההוללות, הסטייה והכפירה.
דון ז'ואן, שבברכת המלך הצליח עד כה לחמוק מזרועה הארוכה של האינקוויזיציה, יודע כי לא רחוק היום שבו יצטרך להגן על מעשיו בבית הדין של הכנסייה. אולם אפילו הוא לא היה יכול לתאר כי גורלו נחרץ, לא בידי מכשירי העינויים וחדרי החקירות של האינקוויזיציה, גם לא בחרבו המיומנת של חברו-אויבו המרקיז דה לה מוֹטָה, אלא במבט עיניה של האישה היחידה שיכולה לגרום לו לשכוח את כל האחרות...
בצבעים עזים ובחושניות בלתי רגילה מציג דאגלס אברמס את סיפורו הכובש של דון ז'ואן, מי שהפך לאגדה עוד בחייו, ולאחר מותו הפך שמו לשם נרדף לאמנות האהבה החושנית.