ספר זה, בו נחשפים לראשונה מסמכים רגישים ומרתקים לאחר יותר מארבעים שנה, מאפשר הצצה נדירה אל לב לבם של יחסי ישראל-ארצות הברית מהפרספקטיבה האישית של מי שהיה שותף פעיל בעיצובם. הוא יהווה מקור רב ערך לכל המתעניינים בהיסטוריה הפוליטית של ישראל, ועוד יותר בתולדות מדיניות החוץ שלה.
משה ביתן (1996-1918) הצטרף למשרד החוץ של ישראל ב-1960, לאחר שורת תפקידים ארגוניים וכלכליים בהסתדרות הכללית ובחברת העובדים. הוא לא היה דיפלומט טיפוסי שצמח בשורות המשרד, אך הרקע האישי הייחודי שלו, והניסיון שצבר בכהונתו המוצלחת כשגריר בגאנה ואחר-כך בשבדיה הזניקו אותו לצומת מרכזי. ב-1964 מונה למנהל מחלקת ארצות הברית, וכעבור שנה לתפקיד סמנכ"ל לענייני צפון אמריקה ואפריקה, בו כיהן עד לפרישתו מן המשרד ב-1970.
היומן המדיני שכתב מתאר את פעילותו האינטנסיבית בחזית יחסי ישראל-ארצות הברית בשנים 1970-1967 ומלווה במסמכים שצירף אליו (ביניהם תכתובות עם בעלי תפקידים מרכזיים באותם ימים, גולדה מאיר, אבא אבן, יצחק רבין ואחרים), היומן עוסק בתקופה הרת גורל: מערב מלחמת ששת הימים ועד להפסקת האש שכפתה ארצות הברית על ישראל בקיץ 1970 והביאה לסיומה של מלחמת ההתשה. ככזה הוא שופך אור על עיצוב מדיניותה של ישראל, על המתחים בצמרת הפוליטית הישראלית, ויותר מכל על שלב מכריע בבניית היחסים המיוחדים והמורכבים של ישראל עם ארצות הברית.